מפחיד: מדענים יצרו עובר כלאיים של קוף ואדם

צוות מדענים אמריקני-סיני הצליח להשתיל תאי גזע אנושיים בעוברי קוף מקוק, ואפשר להם לגדול מחוץ לרחם עד ליום ה-20. עשרה ימים לאחר מכן, 109 עוברים מתוך 132 המשיכו להתפתח כשגם תאי הקוף וגם תאי הגזע האנושיים גדלים בתוכם, ושרדו בסך הכל 19 ימים.

את המחקר הובילו צוות חוקרים ממכון המחקר סאלק בקליפורניה (Salk Institute for Biological Studies), כאשר המטרה היא לגדל איבריים אנושיים בבעלי חיים להשתלה בבני אדם. "מחקר מהסוג הזה יכול ללמד אותנו הרבה על שלבי ההתפתחות הראשוניים של החיים וכן גם לסייע לנו להבין את התהליכים שעובר גוף האדם בשלב ההזדקנות שלו", אמר פרופסור בלמונטה מצוות המדענים."המחקר שלנו מאפשר לראשונה הצצה חסרת תקדים אל שלבי ההתפתחות הראשוניים של העובר האנושי ברחם". 

החוקרת הבריטית ד"ר אנה סמג'דור, מרצה וחוקרת אתיקה ביו-רפואית בבית הספר לרפואה בנורוויץ באוניברסיטת מזרח אנגליה, התייחסה אל ההצלחה ושאלה "מה למעשה מעמדם החוקי של העוברים האלו? האם הם בני אדם? האם הם קופים? זה מעורר שאלות מוסריות לא פשוטות". לדבריה "פריצת הדרך הזו, מחזקת את ההבנה שלנו שקטגוריות ביולוגיות וגבולות ביולגיים אפילו בין בני אדם לקופים הן משהו נזיל. המדענים אומרים שמדובר ברעיון טוב שמאפשר לנו לבצע מחקרים חדשים לטובת האנושות. אבל האם זה לא למעשה ממש ניסויים בבני אדם?".

מי שתקף בחריפות עוד יותר גדולה את הניסוי היה פרופסור ג'וליאן סבולסקו, מנהל המרכז לאתיקה מעשית ותחומי אתיקה יוספים באוניברסיטת אוקספורד: "פתחנו כאן תיבת פנדורה של ממש, אנחנו למעשה מאפשרים ייצור של משהו שהוא לא אדם וגם כן אדם. אמנם העוברים האלו הושמדו אחרי 20 יום, אבל זה רק עניין של זמן עד שדמויי אדם כאלו יישקלו כמקור ייצור לאברים אנושיים. הרי זו אחת ממטרות העל ארוכת הטווח של המחקר".

מנגד צוות המחקר עצמו דחה את הביקורת לחלוטין. "המחקר שלנו עמד בכל הכללים החוקיים, המשפטיים והאתיים", אמר פרופ' בלמונטה. "עמדנו בכל תנאי ובתיאום עם כל גורמי הרגולציה בתחום. ברור לנו שלא פחות חשוב, מההישג הגדול שלנו מבחינת המחקר הרפואי והבריאותי, הקוד האתי שלנו. חשוב גם לציין כי אנחנו לא סתם עושים את הניסויים האלו אלא המטרה שלהם היא להבין איך לשפר את הבריאות האנושית".

 

מומחים לאתיקה רפואית: הטכנולוגיה קיימת אבל זו שאלה מוסרית מסוכנת שכל החברה צריכה לעסוק בה

"ראשית יש חוקים מקומיים ובינלאומיים שעוסקים במחקר על תאי רבייה. בחוק כיום יש איסור לגדל עוברים מעבר ל-18 יום לצרכי מחקר (בעבר האיסור היה אחרי 14 ימים)", אומרת ד"ר תמי קרני, מומחית לאתיקה מבית החולים אסף הרופא. "למעשה, עד לפני כמה שנים היה בכלל איסור בין לאומי לבצע ניסויים כאלו אך הוא הותר במדינות שונות למשל בריטניה ולכן הקוד האתי שונה. למעשה יש כאן מאחורי האיסור או הרצון לאסור מרחב דתי ומדעי".

"ראשית, יש אנשים שסבורים שאסור לתערב בבריאה, שנית מבחינה מדעית החשש הוא שנייצר מפלצות או בני אנוש לא שלמים. המדע יתקדם וניצור בני אדם מפלצתיים. החשש הזה עומד מאחורי כל מחקר ועריכה של הגנום האנושי שהיא כבר אפשרית כיום. לכן יש גם מעין טאבו ואיסור בין לאומי לנסות לייצר יצורים שהם אדם ועוד בעל חיים", הוסיפה ד"ר קרני.

"גם חוקר סיני שייצר שתי עובריות אנושיות שנולדו עם הגן שמונע מהן הידבקות באיידס זכה לביקורת חריפה. יש מוטיבציה ללכת לכיוון כדי לגדל אברים חילופיים לבני אדם, נערכים ניסויים כאלו אבל אתית העולם לא קיבל בזה עמדה אתית חדשה וכרגע יש על זה איסור. על פי הידע שלי מותר לבצע ניסויים עד היום ה-18 ומתיחת הגבול אינה מקובלת. בישראל נסויים כאלו הם איסור מוחלט והסיכונים ברורים".

חייבים להטיל פיקוח הדוק על התחום

"אני מבין את הפיתוי לעשות מחקרים כאלו, מדובר גם בסקרנות ורצון להפיק מעצמנו את כל מה שניתן מבחינת הידע האנושי וגם יש צורך ממשי להתגבר על החוסר הנורא באברים להשתלה", אומר הרב יובל שרלו, חבר בוועדות שונות של משרד הבריאות, ראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.

"אם קיימת אפשרות לייצר אברים כדי להציל בני אדם אז הטכנולוגיה הזו מבטיחה מאוד. אולם מול שני העקרונות האלו זה צריך לשאול את עצמנו אנו שמים גבול למדע? האם יש אתיקה של המדע גם מסיבות דתיות (למשל האם איסור כלאיים שאוסר להרכיב הרכבות מסוימות, מהווה סימן או כיוון לכל עולם המדע ומציין שיש גבול לסקרנות המדעית) אבל גם בלי כניסה לעולם הדתי צריך להגיד שאנו מכניסים את עצמנו לסיכונים עצומים של הנדסה אנושית, של ייצור המוני של דמויי אדם".

"זה תרחיש האימה. אישית אני מאוד הייתי רוצה שהמין האנושי יהיה אמיץ דיו כדי להגיד שיש קו שאנו לא חוצים ושהמדע הבינלאומי יתגייס כדי להגיד שהסיכוים והבעיות הם כל כך מסוכנים שאסור להגיע לשם, אבל אני מעריך שבסופו של דבר הסקרונות האנושית והפוטנציאל להשתלת אברים יגברו ולכן תשומת הלב צריכה להיות מופנית לניסיון למסגר את זה ברגולציה מדעית שתנסה כמידת יכולתה להתמודד עם הסכנות האלו", הוסיף הרב שרלו.

צריך להתקדם לאט בתחום תוך זהירות ענקית

פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית מייסד ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה במכון הגנטי בבית החולים שיבא, אומר כי "כיום יש 40 מדינות בעולם שאוסרות על ניסויים גנטיים מעל שלב מסויים. אבל כאן לפי דברי החוקרים הם לא עברו על החוק ופעלו בהיתר. לכן מה שחובה להגיד זה שמחד צריך לתת לעולם המדעי להתקדם בכל החקר הזה של רפואת התאים וזאת כדי להציל ולרפא בני אדם. מנגד צריך להיות כל הזמן עם רגל על הברקס לשמור על האנושת שלא פתאום יתחילו לבצע מניפולציות וניצול לרעה של הידע הזה. צריך להזכיר שהחוקר הסיני שחולל מניפולציה כזו על שתי ילדות ויצר אותן עם הגן שמונע הדבקה באיידס יושב כיום בכלא".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו