שנת הקורונה לא החמירה את סיכון החוב של ישראל באופן ניכר – כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2020 שפורסם היום (שלישי), ולפיו, אם הממשלה תפעל לצמצום הגירעון באמצעות תכנית רב-שנתית, החוב שגויס השנה ובשנה שעברה לצורך כיסוי הגרעון יישחק בהדרגה.
מנגד, מזהירים בבנק, כי שמירה על גרעון מבני גבוה עלול להגדיל את יחס החוב/תוצר של ישראל מעבר לרמה הנוכחית שעלתה באופן חריג בעקבות המשבר – זאת על אף ריביות נמוכות וצמיחה גבוהה. "על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים הייחודיים של ישראל יש לנקוט משנה זהירות כדי למנוע התפתחות של מגמה זו".
בבנק ישראל מזהירים שלא למהר להסיר את רשת הביטחון ביוני הקרוב – מועד סיום מתן המענקים ודמי החל"ת לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים. לדברי בנק ישראל, אם שיעור האבטלה לא יירד מתחת ל-7.5%, לא יהיה נכון להסיר את רשת הביטחון הכלכלית בבת אחת, אלא להתמקד בעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, הגברת הפיקוח על מי שלא חזרו לעבודה ומיקוד התמיכה בענפים שנפגעו יותר מאחרים.
בבנק ישראל מציעים גם להחיל מחדש את כלל הנומרטור (כל הוצאה תקציבית תהיה חייבת להתאזן על מנת לא לייצר גרעון), על מנת להעלות את הפיריון ולצמצם את הגרעון המבני. הם מסמנים מטרה של חזרה לחוב/תוצר של 60%, כפי שהיה לפני הקורונה - אך לשם כך נדרש הגרעון להיחתך ל-1.3% בלבד, לעומת 12.4% כעת. על פי תחזית s&p, עד סוף השנה יופחת הגרעון ל-7.5% - עדיין רחוק מאוד מהיעד השאפתני של בנק ישראל. בבנק חותרים ליעד זה באמצעות חלופות של הידוק תקציבי, העלאת מסים ויצירת תכנית רב שנתית.
עוד מציעים בבנק ישראל להשקיע 3.3% תוצר באופן מתמשך בהגדלת הפיריון בדמות שיפור מערכת החינוך, תמריץ למגזר הפרטי להשקיע בהון פיזי, שדרוג תשתיות תחבורה ותקשורת וטיוב הסביבה העסקית (הפחתת רגולציה והסרת חסמים).
הדו"ח מנתח גם את הפגיעה בחברה הערבית, אשר לפי הדו"ח "הייתה במצב כלכלי פגיע עוד טרם המשבר, בגלל הכנסתם הנמוכה של רבים ממשקי הבית". בשנת 2018 כ-40% ממשקי הבית הערביים דיווחו כי הוצאותיהם גבוהות מהכנסותיהם, ללא יכולת להשתמש בחסכונות קודמים. זאת לעומת 10% בלבד בקרב היהודים. 18% ממשקי הבית הערביים התנהלו ללא חשבון בנק או עם חשבון בנק חסום.
בשל קשיים אלו, הפגיעה הכלכלית בחברה הערבית ממשבר הקורונה הייתה "קשה במיוחד". שיעור הפרטים הערבים שדיווחו כי נפגעו כלכלית ממשבר הקורונה (54%) וכן שיעור הערבים שדיווחו כי צמצמו משמעותית את צריכת המזון (26%) גבוהים מהשיעורים המקבילים בחברה היהודית.
"פגיעתו של המשבר הכלכלי באוכלוסייה הערבית אינו מוגבל רק לאלה שאיבדו את עבודתם, אלא נפגעו גם רבים שהמשיכו לעבוד", מציינים בבנק ישראל. "לימודיהם של הערבים במערכת החינוך ובאקדמיה נפגעו במידה ניכרת, וזאת בשל גישה מוגבלת לתשתיות ואמצעים המאפשרים למידה מרחוק. יש להפעיל תוכניות מעקב וסיוע לתלמידים וסטודנטים ערבים שנפגעו מהמשבר".
עוד עולה כי בזרם החינוך החרדי שיעורי ההדבקה היו גבוהים לאין שיעור בהשוואה לחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והערבי. כך למשל כ-30% מתלמידי התיכון בחינוך החרדי נדבקו בשלב זה או אחר מקורונה – בעוד בקרב חילונים ודתיים לאומיים מדובר על 8.2% בלבד ובערבי 5.8%. ההדבקה הלכה והחמירה בכלל המגזרים ככל שגיל התלמידים עלה. על פי הממצאים, בתקופה שבתי הספר היו פתוחים ועד שבועיים לאחר סגירתם הסיכוי היחסי להיות מאומת לקורונה גדל ב-4%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו