פרשת השוחד ב"ישראל ביתנו": שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, ירון לוי, פסק את דינם של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ומנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר רמי כהן, במסגרת פרשה 242, פרשיית שחיתות שלטונית רחבת היקף, בכתב אישום החובק 12 אישומים אך עוסק למעשה ב-28 פרשיות עובדתיות, כמעט כולן שזורות זו בזו.
לפאינה קירשנבאום יוחסו עבירות לקיחת שוחד בהיקף כולל של למעלה משני מיליון שקלים וכן עבירות בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. בדיון צוין כי היא לקחה שוחד במסגרת פרשה רחבת היקף, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם, תקופה ארוכה, שראשיתה לכל המאוחר בשנת 2008, וסופה בפרוץ החקירה הגלויה בשלהי שנת 2014, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה - החברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ״ס מטה בנימין, תנועת הנוער עזרא; עמותת איילים, התאחדות היזמים בישראל; חברת ההפקה אברורה ורמי כהן.
בדיון אמר השופט ירון לוי כי "הנאשמת מי שהייתה אמונה על חלוקת הכספים של המפלגה לקחה שוחד באופן שיטתי ערמומי ומתוחכם". על פי השופט, קירשנבאום מזוכה מבקשת שוחד באישום הראשון ומרמה והפרת אמונים באישום הראשון לקיחת שוחד באישום השביעי.
לדבריו, "בשיטה זו נטלה הנאשמת נתח מכספי הציבור בסך מצטבר של שני מיליון שקלים, כספי השוחד שימשו אותה את בני משפחתה, המפלגה ומקורביה וגורמים שחפצה בטובתם. הנאשמת רכשה את אמונו של יו"ר המפלגה, שמינה אותה לתפקיד מזכ"לית. היא ניהלה את המפלגה ביד רמה והחזיקה כח שלטוני נחשק ורב.
"הייתה לה את היכולת להקצות, לפי שיקול דעתה הבלעדי, בין 80 ל-200 מיליון שקלים בשנה, וסה"כ 1.2 מילארד שקלים בעת כהונתה. היא כרתה הסכמי שוחד עם שלל גורמים הכל על חשבון הציבור. בשנים שקירשנבאום החזיקה בכח היא פיתחה מיומנות ויצירתיות לעקוף את כללי המנהל התקין ולעשות בכספי הציבור כבשלה".
השופט לוי הוסיף וציין כי "קירשנבאום סייעה לאלינסון (דניאל אלינסון, מנכ"ל תנועת עזרא העולמית, שהורשע בנתינת שוחד לקירשנבאום. א"כ) בגיוס תרומות והקצאת תקציבים, ובתמורה קיבלה טובות הנאה בסכום של 82 אלף דולר. היא ביקשה מימון נסיעות לחו"ל לה ולבני משפחה שהוסווה כנסיעות עבודה, בתה, בנה אחיה וגיסתה טסו לקנדה לניו יורק ועוד".
בנאומו פירט השופט את הנסיעות אליהן ביקשה מימון: נסיעתה למוסקבה, נסיעה לאתונה ונסיעת שתי בנותיה לניו יורק. כמו גם מומנו רכישות מוצרי מחשב באמתלה של שימוש לצרכי עבודה - מצלמות, אייפונים וטאבלט שנתפסו בשימוש בני משפחתה, והעסקת בנה בתנועה של אלינסון.
בסיכום דבריו תיאר השופט: "אין ספק כי הנזק באמון הציבור הרסני. הקלות הבלתי נסבלת בהסוואת השיקול הזר, המתחפש לשיקול ענייני למרבית הצער נראה שנדרש שילוב נסיבות ייחודי שמאפשר הסרת המסיכה וחשיפת השחיתות במלוא כעורה כפי שאירע".
בסיום הדיון, סגן ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד מאור אבן חן אמר כי "הכרעת הדין שניתנה היום היא שלב נוסף במאבק בשחיתות. הכרעת הדין מבוססת על התשתית הראייתית שפרשנו בבית המשפט משך עשרות דיונים, ועל האמון הרב שניתן בעדים ובעדי המדינה".
ראש המחלקה הכלכלית, עו"ד דן אלדד: "למרות שהכרנו את הפרטים, כששמענו את השופט קורא את הדברים - הזדעזענו שוב. זו המדינה שלנו, וככה היא נראתה זמן מסויים ובהיבט מסוים, והתפקיד של כולנו הוא לעשות כדי ששחיתות כזו לא תהיה חלקה של המדינה הזו".
"פעלה באופן שיטתי ומתוכנן בביצוע שורה של עבירות"
במסגרת הפרשה, שחקירתה החלה לפני שבע שנים בדצמבר 2014, הוגשו כתבי אישום כנגד 19 נאשמים, כאשר 17 מהם כבר הורשעו.
קירשנבאום הייתה אחת הנשים הקרובות ביותר ליו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, שימשה מזכ"לית המפלגה בין השנים 2003 ל-2014, ח"כית וסגנית שר הפנים בין השנים 2014-2009. במסגרת תפקידיה, הייתה אמונה על הכספים הקואליציוניים של המפלגה.
על פי כתב האישום, החל משנת 2006 פעלה פאינה קירשנבאום "באופן שיטתי ומתוכנן" (לשון כתב האישום) לבצע שורה של עבירות תוך ניצול תפקידה הציבורי, ההשפעה שנובעת ממעמדה ובייחוד השפעתה על תקציב המדינה, זאת כדי לקבל טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, מפלגתה ומקורבים אליה. עפ"י כתב האישום היא ביקשה, דרבנה ואף דרשה מעובדי ציבור, גופים ציבוריים, מנהלי עמותות ואנשים פרטיים לפעול עמה כדי לקדם את מטרותיה ולהסתירן.
בנוסף, כתב האישום מפרט מנגנון מורכב שמטרתו הייתה ליטול מימון ציבורי ולהעמידו לשימושם האישי של הנאשמים, שעשו שימוש במערכת העברת הכספים הקואליציוניים כדי להסיט כספים לעמותות וארגונים אשר בתמורה נדרשו לשלם שוחד או להעניק טובות הנאה לנאשמים עצמם או למקורביהם. התמורה שולמה בכספים, מוצרים או טובות הנאה אחרות, כגון מתן שירותים ללא תשלום, מימון נסיעות לחו"ל, העסקה למראית עין של מקורבים והעברת כספים אל מפלגת ישראל ביתנו במגוון דרכים. כך, באחת הפרשיות, טובת ההנאה שולמה בצורת הקמת חברה לייבוא סיגריות, אשר נרשמה על שם בתה של פאינה קירשנבאום, מתוך מטרה להסתיר את מעורבותה במקרה.
רמי כהן: ריבוי עבירות שוחד, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור ועוד
רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר, עסק במתן ייעוץ עסקי באמצעות חברת "ברק רעות השקעות" שבבעלותו; כהן שימש כמנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשנים 2013-2014 והיה ממקימי מפלגת ישראל ביתנו. יוחסו לו עבירות תיווך בשוחד, ניסיון לתיווך בשוחד, מתן שוחד לנאשמת, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש מהלכי משפט, מרמה בנסיבות מחמירות ואיומים.
כהן, חברה הטוב של קירשנבאום, נמצא אחראי בדין לשורת עבירות שליבתן מערכת יחסי תן וקח שקיים עם הנאשמת, וניצול קשריו והשפעתו במפלגה לקבלת טובות הנאה אישיות.
הוא לקח שוחד מאיגוד הכדורסל בסך 98,600 שקל, בתמורה להנעת קירשנבאום להקצות מיליון שקלים לאיגוד וביקש מעמותת שילה הקדומה שוחד בסך 100 אלף שקל, בתמורה לשימוש בקשריו במשרד התיירות לקידום העברת תקציב לעמותה.
כמו כן, הוא זייף מסמכים שנועדו להסוות את כספי השוחד שקיבל מאיגוד הכדורסל, ואת הכספים שניסה לקבל מעמותת שילה הקדומה ומסר דיווחים כוזבים - לחטיבה להתיישבות ולמועצה האזורית חבל לכיש - על שעות עבודה שביצעה, כביכול, רעייתו בתיה, שלא בוצעו בפועל, וכתוצאה מכך קיבל במרמה תשלומים עודפים. הנאשם הורשע אף באיום על קצין משטרה.
המכנה המשותף, המאגד את מרבית האישומים לכדי כתב אישום אחד, הוא דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד, לצורך הפקת רווחים אישיים. קירשנבאום ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, להפקת טובות הנאה, לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה. ואילו כהן, ניצל את מעמדו ואת קשריו במפלגה, ובמיוחד עם קירשנבאום, לצורך הפקת רווחים אישיים.
מדובר באחת מחקירות השחיתות הגדולות ביותר שנחקרו על ידי יאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה) מאז הקמתה. החקירה הגלויה החלה כאמור בדצמבר 2014, כאשר חשודים נחקרו באזהרה, ובמסגרתה נגבו כ-1,100 הודאות, כ-30 אלף שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר, נתפסו כ-190 מכשירי טלפון, מחשבים וטאבלטים ונאספו 160 ארגזי חומרי חקירה.
התיק הועבר לפרקליטות באוקטובר 2015, הוחזר למשטרה להשלמות וחזר לפרקליטות בספטמבר 2016. מכתבי השימוע נשלחו לחשודים העיקריים בחודש ספטמבר 2016 והשימועים נערכו בין פברואר עד יוני 2017.
בפרשה הוגשו כאמור עד כה 10 כתבי אישום כנגד 19 נאשמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו