"רוצה להיות חלק משינוי בחברה"
"הבחירות האלו הן ההזדמנות הראשונה שלי להשפיע לאחר שנים רבות של צפייה מהצד ורצון להיות חלק משינוי בחברה", מסביר כרמל חריש פיקרסקי, תלמיד בתיכון אנקורי תל אביב, שבפעם הראשונה יגיע לקלפי לממש את זכותו הדמוקרטית. לדבריו, לא היה לו ספק שיגיע להצביע: "אני מחשיב את עצמי לאזרח שאכפת לו מהמצב במדינה. קשה לי שאחרי שלוש מערכות בחירות, נוסף על הקורונה, אני מרגיש שהמצב רע ואפילו מאוד. מרגיש לי שהפוליטיקאים בישראל פועלים לפי אינטרסים אישיים ושמים את טובתם האישית לפני טובת הציבור".
מה לדעתך צריך לשנות?
"יש הרבה דברים שצריך לשנות, בין שזו מערכת החינוך, שלא מותאמת למציאות ולתלמידים, ובין שזו הכלכלה - במיוחד אחרי שלוש מערכות הבחירות ומשבר הקורונה - או ההתייחסות הלא־שוויונית לקהילות שונות בחברה. אני מרגיש שאחרי כל כך הרבה שנים בשלטון, הליכוד לא יצליח לעשות שינוי, ולכן גם אם אני לא מאמין ביכולות של מנהיגי המרכז־שמאל, אני ככל הנראה אתן להם את הקול שלי, מתוך תקווה שהם יצליחו ליצור את השינוי שכל כך הכרחי".
כמו כולם, הוא מקווה שלקול שלו תהיה השפעה: "אני מגיע לבחירות כדי לשנות את המצב הקיים, כי לדעתי זה הכרחי". לדבריו, יש לו תוכניות ליום הבחירות מלבד ההצבעה: "לאחר שאבחר אני אצא לטיול בצופים ולאחר מכן אשב ללמוד לבגרויות. אעדיף ביום הזה להימנע משיחות על פוליטיקה".
"אצביע - וסוף־סוף אבלה עם החברים"
"יצא שהרווחתי את הזכות להצביע ממש שבועיים לפני מועד הבחירות, וסוף־סוף יש לי הזדמנות לקחת חלק. אני מאמין מאוד במשפט שמי שמצביע - משפיע", אומר רז כהן, תלמיד ישיבת אמי"ת אשדוד. לדבריו, הוא התרגש כשגילה שיתאפשר לו לבחור השנה וכבר גיבש דעה מוצקה במי יבחר: "אני הולך להצביע למפלגת הליכוד. בזמן שכל שאר המועמדים זורקים סיסמאות לאוויר ומתכננים תוכניות ליום שאחרי, ראש הממשלה מציג הישגים מרשימים בכל התחומים, ועם עובדות אי אפשר להתווכח. מאז קום המדינה לא היינו במצב מדיני טוב יותר". לדבריו, "אמנם ניהול משבר הקורונה לא היה מושלם, אך אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו המדינה הראשונה שיוצאת מזה לגמרי בזכות מבצע החיסונים המוצלח. כל העולם מסתכל עלינו בהערצה".
הוא מספר כי תמיד אהב את יום הבוחר: "זה יום שיש בו אווירה חגיגית באוויר, אבל הפעם במיוחד". ולא רק פוליטיקה תעסיק אותו ביום הבוחר: "לאחר שאממש את זכותי לבחור, אני מתכנן לבלות את שאר היום עם החברים, אחרי תקופה ארוכה שבקושי היה לנו פנאי עקב הבגרויות והמבחנים. אנחנו רוצים לשבת בבית קפה, אולי ללכת לטייל באיזשהו מקום נחמד ובעיקר ליהנות מהיום. רוב החברים שלי הולכים להצביע בפעם הראשונה השנה, וזה יום מרגש עבור כולנו".
"מתרגשת שאני יכולה להשפיע"
"אני עובדת בדואר ביישוב שלי, ובכל פעם שאני מחלקת מחדש את פתקי הבחירות יש בי קצת ייאוש", מספרת דור שלוסברג, שלומדת בתיכון המשותף כ.א.ן כפר אדומים של האגודה לקידום החינוך ומתגוררת ביישוב אלון. לדבריה, הפעם, בתוך הייאוש סביב חלוקת הפתקים למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, היתה לה גם קצת התרגשות: "זה קרה כשהפתק שלי הופיע בין כל הפתקים והבנתי שאני סוף־סוף יכולה לבחור ולהשפיע".
לדבריה, היא עדיין לא החליטה למי תצביע: "זה קשה יותר משחשבתי. יש הרבה אפשרויות, הרבה מילים שנאמרות ומעט מעשים, וזה קשה לבחור למי מבין כולם לתת את הקול ואת האמון שלי. כמו כן, ארץ ישראל השלמה חשובה לי מאוד, וגם המצב החברתי־סוציאלי. אני רוצה שיהיה במדינה שוויון זכויות, שכולם ירגישו בטוחים במקום שהם נמצאים בו, שתהיה התאמה של מערכת החינוך לעידן המודרני, כמו גם מיגור האלימות ורווחה איתנה, בעיקר לשורדי השואה. אמנם דיברתי בסיסמאות, אך מאחורי כל סיסמה יש מצבים שנפגשים ומתמודדים איתם בכל יום, והם מצריכים פתרונות. כרגע אני מתלבטת בין כחול לבן לתקווה חדשה".
ויש לה גם מסר לפוליטיקאים: "בהזדמנות זו אבקש מהם לכבד את עצמם, את חבריהם לשיח, את המקום שבו הם נמצאים, אותנו. העיניים נשואות אליכם, אתם המייצגים שלנו, אתם הנבחרים של הציבור, ואם אתם לא מתנהגים ביושר ובדרך ארץ, מה זה אומר עלינו כחברה? ויש לה גם בקשה מהאזרחים: "הצביעו והשפיעו, גלו אכפתיות כלפי מה שקורה במדינה שלנו, בתקווה שהפעם הבאה שבה נצטרך להצביע תהיה בעוד ארבע שנים".
"הזדמנות להתעמק בנעשה בפוליטיקה"
"השאלה השכיחה ביותר בשנתיים האחרונות היא "נו, למי את מצביעה?", עד עכשיו התשובה היתה פשוטה - אני לא", מספרת הילה שרעבי, תלמידת תיכון אמי"ת עכו, שסוף־סוף הגיע הרגע שלה לבחור. "פתאום צריך להתכונן - לקרוא כתבות, לשמוע חדשות, להבין את העמדות השונות. יש בזה משהו מרגש מאוד".
"אמרתי לעצמי שיש כאן אחלה הזדמנות לקרוא קצת על פוליטיקה, אז פתחתי את האינטרנט והתחלתי לקרוא על המפלגות. קודם שללתי את מה שאני בטוח לא אצביע לו, ולאט־לאט הצטמצמו האפשרויות".
לבסוף, היא מספרת כי תבחר במפלגת ימינה: "שאלתי את עצמי מה הכי חשוב לי. נישואים אזרחיים, תחבורה בשבת, השלכות כלכליות של הקורונה, היחס לערבים ולטרור, והבנתי שהדגש שלי בבחירות האלה הוא היחס לארץ ישראל ולכלכלה בעקבות הקורונה, ולכן אצביע למי שעוסק בזה".
לדבריה, המחשבה על ההליך הדמוקרטי וזכות הבחירה השווה לכולם מרגשת אותה לא פחות: "כולנו יכולים לבחור, בלי הבדל דת, גזע ומין, לכולנו יש קול בכנסת. אני והמשפחה שלי לא נבחר באותה מפלגה, יש לנו דעות שונות ולפעמים גם ויכוחים פוליטיים. אבל היי, זה מה שחלמנו עליו מאז ומתמיד - יש לנו מדינה יהודית ודמוקרטית, ואין לי ספק שזה עולה על כל ההתרגשויות ומכניס יותר משמעות להצבעה הראשונה שלי, ונקווה שהאחרונה, בארבע השנים הקרובות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו