הסופרת המצרית פורצת הדרך, נוואל א-סעדאווי, מתה היום (ראשון) בגיל 89, והשאירה מאחוריה 55 ספרים וחיים של מאבק למען זכויות נשים, דמוקרטיה ונגד כפייה דתית.
הסופרת הפמיניסטית ביקרה בספריה את מנהג מילת הנשים שעודנו נפוץ במצרים, את הפוליגמיה ואת החובה ללבוש רעלה. א-סעדאווי, רופאה בהכשרתה, העזה לבקר את הממסד הדתי ולצאת נגדו, דבר שהביא לאיומים רבים על חייה. "חוסר היכולת לבקר את הדת איננו ליברליות, הוא צנזורה במסווה של סובלנות", אמרה פעם א-סעדאווי.
א-סעדאווי מתה בבית החולים בקהיר לאחר שנים של מאבק במחלה קשה. היא נולדה בשנת 1931 בכפר קטן בדלתת הנילוס ועברה מילת נשים בגיל שש. היא למדה רפואה באוניברסיטת קהיר ובאוניברסיטת קולומביה במדינת ניו יורק.
הספר שפרסמה בשנת 1972 "על נשים וסקס" גרם לסערה במצרים השמרנית ולאחר ביקורת נוקבת מהממסד הפוליטי והדתי, א-סעדאווי איבדה את מקום עבודתה. היא נכלאה לחודשיים בשנת 1981, יחד עם אינטלקטואלים וליברלים אחרים. א-סעדאווי, בהתרסה, כתבה את זיכרונותיה מהכלא על גליל נייר טואלט.
א-סעדאווי הופיעה ברשימת החיסול של ארגוני טרור במצרים לצד אישים בולטים כמו נגיב מחפוז, שנדקר בשנת 1994 בניסיון התנקשות בחייו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו