אסלן קאראצב, הטניסאי הרוסי שגדל בישראל, חוגג את הזכייה הראשונה שלו אי פעם בתואר ATP אחרי שניצח אתמול (שבת) בגמר טורניר דובאי את לויד האריס הדרום-אפריקני.
"זה משמעותי עבורי מאוד", אמר בראיון לאתר ATPtour.com, "עברתי מסע ארוך מאז שהפכתי לשחקן בוגרים מקצועני בגיל 18. עברו כמעט 10 שנים ואולי אפילו יותר. זה היה מסע ארוך ועבדתי קשה, היו הרבה עליות ומורדות. בנוסף נפצעתי במהלך התקופה הזו, אבל אני ממש שמח שהחלמתי והצלחתי לחזור להתחרות ברמה הזו שוב".
"איך אני אחגוג?", המשיך קאראצב, "אולי ארוחת ערב או יום חופשי. אני מנסה לא לצרת מהקצב שלי. כמובן שאנוח כמה ימים, אבל אז אמשיך לשחק. בכל שבוע מתחילים מההתחלה, אתה חייב להתחרות, אתה חייב להכין את הגוף שלך. אתה חייב להיות מוכן פיזית ומנטלית".
קאראצב התייחס ליכולת הנהדרת שלו השנה, שהתחילה באליפות אוטסרליה הפתוחה עם ההגעה ההיסטורית לחצי הגמר בטורניר הגרנד סלאם הראשון בקריירה שלו. "כמובן השינוי הגדול הוא שאני מתקדם בדירוג. אני מנסה להישאר מרוכז, לשחק חזק יותר בכל פעם שאני עולה למגרש. אני נהנה מהרגע. כלומר, אני בן 27 - לא זקן אבל עדיין, 27..", והוסיף: "השבועיים הנהדרים באוסטרליה נתנו לי הרבה ביטחון. הגעתי לדובאי מלא באנרגיה אחרי הזכייה בתואר לזוגות בדוחא".
בהמשך, נשאל על תחילת הקריירה שלו בטניס בישראל וענה: "משפחתי עברה מרוסיה לישראל כאשר הייתי בערך בן 3, יום אחד חזרנו מחוף הים הביתה, ובדרך עברנו ליד מרכז הטניס. ההורים שלי חשבו שאחותי הגדולה תנסה לשחק טניס, והיא התחילת להתאמן במשך שנתיים. בינתיים אני כבר הייתי בן 4 וניסיתי לגנוב לאחותי את המחבט ולשחק מול הקיר.."
קאראצב המשיך: "וככה צעד אחר צעד התחלתי לשחק בעצמי. אחותי פרשה אחרי שנתיים ואני העברתי את תשומת הלב של אבא שלי אליי. התחלתי להתאמן ברצינות מגיל 6 או 7, כבר היה לי אימון בוקר, אימון כושר והפכתי למספר 1 בישראל. ככה הכל התחיל".
לסיום נשאל קאראצב מהי התשוקה הגדולה שלו מלבד טניס וענה: "אם לא הייתי טניסאי כנראה הייתי כדורגלן. אהבתי לשחק כדורגל מגיל קטן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
