בסיום העונה תיאלץ הליגה בת 13 הקבוצות שלנו להיפרד משתיים מהן. לרוב אנו מצפים מהעולות החדשות להיקלע למאבקי תחתית, אבל גם הפועל חיפה וגם הרצליה במומנטום מצוין ומסתכלות יותר למעלה.
גם משולש התחתית הקיים הוא בעצם וירטואלי, כי הפועל ת"א נמצאת שם רק בגלל התחלת העונה הבעייתית, עם מאמן וסגל זרים שגוי, ועכשיו היא בדרך הנכונה להישרדות ואף יותר. כיוצא מכך, ומבלי לפגוע במכבי חיפה ובעירוני נהריה, הן המועמדות הישירות והמיידיות לירידה, אלא אם כן יבצעו שינויים קיצוניים בגישה ובסגל.
יש כמה מדדים שבהם בוחנים סיכויי קבוצה להישרדות בליגה, ובכולם להפועל ת"א יתרון משמעותי על שתי האחרות. בואו נצלול פנימה.
ניסיון המאמן
דני פרנקו מאמן ברמת העל כבר 15 שנה, יש לו טבעת אליפות וגביע, וגם כמה מסעות מוצלחים נגד ירידה, הזכור ביותר עם חולון ב־2011. זה יתרון קריטי לאדומים, בייחוד כשאת חיפה ונהריה מאמנים טירונים בשנתם הראשונה כמאמנים ראשיים.
עמית בן דוד היה שחקן גדול, חכם ובעל ניסיון רב (כולל שותפות עם פרנקו במסע ההינצלות בחולון), אבל זו טבילת האש הראשונה שלו בליגה של הגדולים. לסגלוביץ' הרבה ניסיון כעוזר בליגת העל וכמאמן ראשי בליגה הלאומית, אבל לבד על הקווים בליגת העל זה כבר עולם אחר.
איכות הניהול
שחקנים מנצחים משחקים, אבל באליפויות זוכים מועדונים. זה נכון גם למאבק נגד ירידה. זהו מסע של מועדון שלם, ובעיקר של ההנהלות. זו של הפועל ת"א זכתה בצדק לביקורות רבות על בחירות הזרים בשנתיים האחרונות ועל ההתעקשות על השארת המאמן יאניס קאסטיריטס עד שהיה כמעט מאוחר מדי. אבל היא היחידה ששדרגה את עמדת המאמן, בעוד שתי האחרות בחרו להציב עוזרי מאמן טירונים (גישה של הרמת ידיים במקרה הטוב).
הפועל גם ממשיכה לשנות את הסגל ולהחתים זרים, ובעיקר תופסת את עצמה כקבוצה גדולה. חיפה מנוהלת מרחוק על ידי ג'ף רוזן שרואה בקבוצה מקור לפרסום ולשיווק, נהריה (למרות שסגרה אתמול עם ספונסר חדש) מנוהלת ומתוחזקת על ידי העירייה. אלה שני מודלים שבהדרגה פושטים את הרגל.
הדחיפה מהאוהדים
בייחוד עכשיו, עם חזרת האוהדים לאולמות הכדורסל, לצבא האדום יתרון גדול, כי הם מגיעים גם למשחקי החוץ ונותנים לשחקנים הרגשה ביתית.
הקהל האדום הוא גם קהל ביקורתי מאוד, לעיתים באופן מוגזם שפוגע בקבוצה, אבל בעת צרה הם תמיד מתייצבים. לנהריה יש הרבה פחות אוהדים, ואוהדי מכבי חיפה פחות מתחברים לכדורסל ותראו אותם יותר במגרשי הכדורגל.
האיכות והעומק של הסגל
הפועל ת"א מעמידה את הסגל העמוק והאיכותי ביותר, שהוכיח בשלושת המשחקים האחרונים שהוא בהחלט מסוגל להתמודד עם כל קבוצה בליגה. ג'סטין טילמן וג'יימס יאנג הם שוברי שוויון, וים מדר לא ירצה להוסיף ירידת ליגה לתיק העבודות שישלח לדני איינג' בסוף העונה.
מצד שני, נהריה לא הצליחה להסתדר עם ג'ו אלכסנדר, וגם לא הביאה רכש לדני פרנקו, שצפה את הנולד ונפרד ממנה. חיפה שחררה סמל בדמותו של דונטה סמית', וכרגע הצדקת משחקה בליגה היא פיתוחו של רומן סורקין. חשוב, אבל לא מספיק.
היתרון האיכותי של הפועל ת"א משמעותי פחות במשחקים הישירים במשולש הירידה, אבל הערב יש לה הזדמנות לפתוח פער משמעותי מיריבותיה. היא גם תוכל לנצח קבוצות טובות יותר בהמשך הליגה ובבית התחתון, מה שחיפה ונהריה מתקשות מאוד לעשות. חיפה עדיין לא ניצחה בביתה העונה, וצפוי שגם הערב היא תישאר שם על אפס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
