מכה לארדואן: פשרה ימית בין יוון למצרים

טורקיה ניסתה לקרב אליה את מצרים, אך זה חזר אליה כמו בומרנג: קהיר ואתונה הגיעו אתמול (שני) לפשרה ביניהן בנוגע לאי ההסכמה על שטחי חיפושי הגז והנפט במזרח הים התיכון. זה התרחש חמישה ימים בלבד לאחר ששר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו אמר: "אנחנו יכולים להגיע להסכם גבול ימי עם מצרים", וכן מקורבו של ארדואן, אדמירל ג'יהאט יאייג'י, הציע מתווה להסכם.

עם זאת, התהליך הדיפלומטי שיצרו משרד החוץ באנקרה הוא ההיפך המוחלט מאשר המטרה המקורית שלהם. ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס שוחח טלפונית עם נשיא מצרים עבדל פתאח א-סיסי, שלח אתמול את שר החוץ שלו ניקוס דנדיאס לקהיר - ושם הוא הגיע לסיכום עם מקבילו המצרי סאמח שוקרי.

"אי ההסכמה נוגע לאחד משלושת אזורי החיפושים של מצרים היה טכני – ונפתר", סיפר דנדיאס. לפי הדיווחים, צוותים של שתי המדינות ישבו יחד ושרטטו מחדש את הגבולות הימיים בבלוק החיפושים הבעייתי. אותו הסיכום משפיע ישירות על אנקרה, שהרי הטורקים טוענים כי שטח מתוך בלוק החיפושים שעליו סיכמו יוון ומצרים – שייך להם.  

במסגרת שורת המבוכות לאנקרה, בכירים דיפלומטיים מצריים סיפרו לרשת "ערב-ניוז" כי השמועות על שיחות בין קהיר לבין אנקרה בנוגע לגבולות במזרח הים התיכון – אינן אמיתיות. על המבוכה הראשונה אחראית, דווקא, ישראל: בדצמבר פורסם לראשונה ב"ישראל היום" על הצעת האדמירל ג'יהאט יאייג'י, מקורבו של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, להסדרת הגבול הכלכלי הימי, בין טורקיה לישראל.

ההצעה התפרסמה במלואה במאמר בירחון "טורקיסקופ" (Turkeyscope) היוצא לאור ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. ארבעה חודשים קודם לכן, אנקרה העבירה לירושלים מסר ברור בדבר רצונה לפתוח בשיחות בנושא זה. עם זאת, בשל מגפת הקורונה, התהליך לא התפתח. גם במקרה שלא היה תלוי בנגיף הקורונה, ירושלים המשיכה בחיזוק תנופת הפיתוח במזרח הים התיכון עם יוון וקפריסין, בהנהגתו של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ.

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: רויטרס

מעבר לכך, בעת שישראל מתקדמת כלכלית בזכות הסכמיה עם שכנותיה במזרח הים התיכון, כולל עם מצרים - טורקיה הולכת אחורה. דוגמא לכך מתקבלת מסיכום נתוני היבוא של ערב הסעודית מטורקיה בהשוואה לאלו ממצרים אשתקד. היקף היבוא הסעודי מטורקיה עמד בדצמבר על 50.6 מיליארד ריאל, לעומת 834 מיליארד ריאל באוגוסט. מנגד, היקף היבוא של ריאד ממצרים עמד באוגוסט על 478 מיליארד ריאל ובדצמבר - 735 מיליארד ריאל. תהליך הפוך לחלוטין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו