בחזונו רואה עצמו ארדואן כצלאח א־דין מודרני // בחזונו רואה עצמו ארדואן כצלאח א־דין מודרני

ארדואן שוב מכוון לירושלים

נשיא טורקיה גורס כי ריבונות ישראל בירושלים היא תאונה היסטורית שיש לתקן • בחזונו רואה עצמו ארדואן כמשחררה העתידי של העיר • פרשנות

החלטת נשיא טורקיה ארדואן לשנות את שמה של הרשות הטורקית לענייני דת ל"רשות לענייני עומרה וירושלים" אינה סמנטיקה, אלא מהות. ארדואן מזהה עצמו כממשיכם של שרשרת הסולטנים העות'מאנים. הוא שואף לחדש את ימיה של האימפריה ורואה עצמו אחראי לירושלים מבחינת האסלאם. בעיני עצמו, ארדואן הוא ממשיכם של צלאח א־דין וסולימאן המפואר, והטורקים הם "נכדיהם" של השניים הללו. לכן ארדואן דבק בחלום הח'ליפות המוסלמית שבירתה ירושלים. לכן הוא החזיר לבתי הספר בטורקיה את לימוד השפה העות'מאנית. לכן הוא גם משלב בקבלות פנים רשמיות למנהיגים זרים משמר בלבוש שמייצג את חיילי הח'ליפות העות'מאנית, ולא את משמר הכבוד הרפובליקני הישן.

מנקודת מבטו של ארדואן, "ירושלים נמצאת תחת כיבוש" והיא המקום הראשון בחשיבותו, אחרי מכה ומדינה - שאותו יש לשלב במסגרת ה"עומרה" – העלייה לרגל ה"רגילה" בכל ימות השנה ( בשונה מהחאג'). נאמן לתפיסתו זו, קרא הנשיא הטורקי כבר בקיץ 2017 "לכבוש" את העיר באמצעות נהירה המונית של תיירים מוסלמים לישראל. "עלינו לבקר באל־אקצא הרבה יותר", הטעים אז ארדואן. הוא ציין באכזבה כי מטורקיה הגיעו לירושלים שנה קודם לכן רק 26 אלף תיירים, המספר הגבוה ביותר מכל המדינות המוסלמיות, אך נמוך בהרבה ממאות אלפי אמריקנים, רוסים וצרפתים שפקדו את העיר ואת אל־אקצא.

ארדואן גורס כי ריבונות ישראל בירושלים היא תאונה היסטורית. כל צעדיו בעניין ירושלים, גם זה הנוכחי, מכוונים לתקן עניין זה. בחזונו רואה עצמו ארדואן כצלאח א־דין מודרני וכמשחררה העתידי של ירושלים. התיירים המוסלמים - לעיתים מדובר במובטלים, ש"תיירותם" לארץ ממומנת על ידי השלטונות הטורקיים - הם החיילים של ארדואן בקרב על ירושלים.

הר הבית בעת סופת השלג. חלום הח'ליפות טרם נגדע // צילום: אורן בן חקון
הר הבית בעת סופת השלג. חלום הח'ליפות טרם נגדע // צילום: אורן בן חקון

אחד הסרטונים שגורמים פרו־טורקיים העלו לרשת בשנתיים האחרונות והפך ויראלי, מציג צעיר פלשתיני הנתון במצוקה, כשהוא משגר קריאות עזרה דחופה מהמחשב שבביתו כדי לגייס את העולם להגנת אל־אקצא. בתוך שניות אחדות מתמלא המסך בתנועת אוניות, מטוסים וכלי רכב. הם עטורים בשלל דגלי טורקיה ופלשתין, שיעדם אחד: אל־אקצא. כעבור זמן קצר מסתער המון אדם על שערי המתחם, הודף את החיילים העומדים בפתחו וממלא כל פיסת מקום ברחבת הענק. "אל־אקצא שוחרר".

ארגוני המוראביטון והמורביאטת, שניסו לטרפד ביקורי יהודים בהר הבית ובסופו של דבר הוצאו אל מחוץ לחוק, היו כוח החלוץ בתמונת החלום הגדול הזה של ארדואן ובעל בריתו בארץ, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שייח' ראאד סלאח. עכשיו - באמצעות רישום מסודר של המשתתפים הטורקים בעלייה לרגל לירושלים במסגרת העומרה - ארדואן מבקש להמשיך את "מלחמת השחרור" שלו "למען אל־אקצא השבוי, המטומא והמחולל" בידי היהודים וישראל.

ב־2015 הוא שלח את ראש הרשות לענייני דת של טורקיה, מהמט גורמז, לנהל את תפילת ליל אל־קאדר בהר הבית, ואז כבר שילב את ירושלים כתחנה במסע "העלייה לרגל". עכשיו הוא הופך זאת לרשמי. לו היה הדבר תלוי בו, היה כנראה מנהל אישית את תפילת אל־קאדר הבא, באל־אקצא שבירושלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו