מסתמן: שנת הלימודים בכל הגילים תוארך עד לסוף יולי

מסתמן ששנת לימודים תוארך בכל הגילים, עד לסוף יולי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ימסור בשעות הערב (ראשון) הצהרה בדבר עתיד מערכת החינוך. 

אל מסיבת העיתונאים הוזמנו גם ארגוני המורים והנהגת ההורים הארצית. ממה שמסתמן, ההחלטה תהיה להאריך את שנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א) לכל שכבות הגיל עד סוף חודש יולי בשל הנזק עצום שגרמה הקורונה למערכת החינוך. במסיבת העיתונאים הערב צפוי להיות נוכח גם שר האוצר ישראל כץ – זאת בשל העובדה שהשארת מערכת החינוך עובדת בחודשי הקיץ צפויה לעלות למשק סכום כסף אדיר.

יו״ר ארגון המורים, רן ארז, התייחס לפרסום ואמר: "כפי שסוכם בין ארגון המורים לשר החינוך היום, בחינוך העל יסודי שנת הלימודים תסתיים כסדרה ב 20.6.21. מקומות שבהם יהיו פערים, ככל שיהיו, יוכלו מורים החפצים בכך להשלים את הפערים, תמורת שכר מלא. מורי העל-יסודי מלמדים ולימדו לכל אורך משבר הקורונה ללא הפסקה, ורק מורים המעוניינים בכך יוכלו ללמד בכפוף להסכמתם, במהלך חודש יולי, בתשלום שכר מלא כמובן, להשלמת פערים כאמור ככל שקיימים עד לכיתה יא". 

עוד הוסיף: "אין המדובר בחובה גורפת או בהארכה של שנת הלימודים. האמור מתווסף לפעילות השגרתית שמתבצעת  ע"י מורים מדי שנה להשלמת חובות הלמידה לתלמידי י"ב". 

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, מסרה: "ברצוני להבהיר כי עמדת הסתדרות המורים לא השתנתה. שנת הלימודים תסתיים בחטיבות הביניים ב-20 ביוני, ובגני הילדים ובבתי הספר היסודיים ב-30 ביוני.

עוד הוסיפה: "הפתרון הנכון ביותר הוא שהמדינה תפעיל את תכנית בית ספר של הקיץ, כפי שעשתה בהצלחה בשנים קודמות. הסתדרות המורים תמשיך לדאוג ולשמור על זכויות עובדי ההוראה.

עם זאת, על פי הערכות, מורים רבים ינצלו את ההזדמנות ויקחו חלק בהארכת שנת הלימודים, מאחר שבקיץ הם זכאים לתשלום מוגדל של 70 שקלים לשעה.

השנה כבר הודיע שר החינוך יואב גלנט כי בתי הספר של החופש הגדול שהיו נהוגים בשנים האחרונות יהיו "בתי ספר מלמדים" במקום פעילויות שהתרכזו בעבר בהפוגה מלימודים – זאת על רקע הפערים העצומים והבעיות הרגישיות שהתעוררו אצל התלמידים בשל הסגרים הרבים.

הערכה היא כי ארגוני המורים לא יסכימו להפעיל את מסגרות החינוך ללא פיצוי ובטח לא יכריחו את המורים לעבוד בהם  - אלא זה יהיה על בסיס התנדבותי. אל תקציב מערכת החינוך של כ- 53 מיליארד שקלים התווספו השנה עוד 4.2 מיליארד שקלים לטובת הקורונה.

1.2 מיליארד שקלים הושקעו בצמצום פערים טכנולוגיים כמו רכישת מחשבים, הכשרות למורים והפיכת בתי ספר למתוקשבים. עוד 2.6 מיליארד שקלים הושקעו בגיוס של כוח אשם והרחבת משרות קיימות של עובדי הוראה לטובת הקפסולות בכיתות ג'-ד'. מיליוני שקלים נוספים הושקעו במיגון והיגיינה בבתי הספר – אלא שגם אלו לא הצליחו לקיים לימודים בצורה סבירה, התסכול של ההורים הולך וגדל והחשש הוא של שנה אבוד במערכת החינוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו