ממשלת ישראל החליטה להטיל על נציבות שירות המדינה לקדם את יישום ההמלצות לתקופות כהונה קצובות במשרות הבכירות בשירות המדינה. קציבת הכהונות מסייעת לרענון השורות ולקידום המוכשרים והמצטיינים, היא גם מסייעת להעברת הידע הנצבר במהלך הכהונה בתפקיד ומונעת שחיקה והסתיידות ארגונית. ההחלטה התקבלה לפני 12 שנה. בהחלטת הממשלה מס' 4528, מ-5 במרץ 2009, נקבע כי כהונתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תוגבל לתקופת כהונה אחת, בת שבע שנים. מה קרה מאז ועד היום? כלום.
היועץ המשפטי בנציבות שירות המדינה, רון דול, עדיין יושב בכיסאו בנוחות רבה, יותר מ-20 שנה, וממתין לפרישתו עד שלוח השנה יורה על מועד הגעתו לגיל 67. לא רגע אחד קודם. בחדר לידו יושבת היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, שלומית ברנע-פרגו. כמו דול, גם ברנע-פרגו נהנית להתרווח בלשכתה רחבת הידיים בקומה 2, יותר מ-20 שנה - וגם היא תאחז בקרנות המזבח עד גיל פרישתה. הרבה כבוד וחנופה מגיעים עם המעמד והלשכות, שבפעמים רבות מחפים על מעט עשייה ומקצועיות.
מניעת שחיקה, רענון השורות, קידום המוכשרים והמצטיינים, קדנציות הוגנות? לא בבית ספרו של מנדלבליט. נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, מגלה סימני דופק כשמדובר בפקידים בכירים בכל הדיסציפלינות במשרדי הממשלה השונים, אך אלו נעלמים כאשר דנים ביועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, המוגנים על ידי היועמ"ש מנדלבליט. הקדנציות מוחלות על כל פקיד הנמנה עם הסגל הבכיר בשירות המדינה, כל עוד לא מדובר ביועץ משפטי.
ההגנה מגיעה גם כאשר עוסקים בפרקליט בכיר מצלאח א-דין שמנדלבליט חפץ ביקרו על אף כתם ערכי-נורמטיבי בוהק בגלימתו. מ"מ פרקליט המדינה עמית איסמן זכה שלוש פעמים להארכת הקדנציה שלו כפרקליט מחוז חיפה, הגם שכיהן בתפקיד זה יותר מ-8 שנים, מהטעם המופרך שלא מונה לו מחליף. לאחר שמ"מ שר המשפטים גנץ מינה אותו לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, איסמן נטש את המחוז באופן מיידי, ללא שמונה לו מחליף. הרשקוביץ ומנדלבליט צוחקים כל הדרך הרצופה כוונות טובות - אתם יודעים בדרך לאן.
האבסורד מתחדד כשמתבוננים ביועצים משפטיים שנבחרו לתפקידם לאחר שנציבות שירות המדינה החילה הקצבת הקדנציות על היועצים המשפטיים עצמם. כך, לדוגמה, היועצת המשפטית במשרד המשפטים, לאה רקובר. כן, כן. לאה שימשה שנים רבות יועצת משפטית של הנהלת בתי המשפט ועל מנת לא לצאת לשוק הפרטי בחרה להתמודד לתפקיד היועצת המשפטית בצלאח א-דין. בתנאי המכרז - שהיה סגור בפני ציבור עורכי הדין מהמגזר הפרטי - נקבע במפורש שהזוכה יכהן בקדנציה של שבע שנים בלבד. כך גם נכתב בחוזה ההעסקה שעליו חתומים כל היועצים המשפטיים שנכנסו לתפקידם.
אך בפברואר 2018, רגע לפני סיום כהונתה של רקובר בתום שבע שנות כהונה, מנדלבליט ושרת המשפטים איילת שקד דאגו להעלות בישיבת הממשלה הצעת מחליטים המאריכה את כהונתם של היועצים המשפטיים במשרדי ממשלה ומיטיבה עם היועצים בכלל - ועם היועצת המשפטית של משרד המשפטים בשבע השנים האחרונות, בפרט. שקד חיבקה חזק את חברה מנדלבליט לאורך כל כהונתה, כמו גם את פרקליט המדינה שי ניצן. שינויים ותיקונים בצלאח א-דין לא היו על הפרק בתקופת כהונתה שם. ארבע שנים תמימות. היועצים המשפטיים זכו להגנה מיוחדת גם לגבי הליך פיטוריהם, הנשלט באופן ישיר על ידי מנדלבליט והרשקוביץ באופן אישי, בניגוד לכל פקיד מדינה אחר.
מנדלבליט מגן על נאמניו ועל שליחיו במשרדי הממשלה. למשפטנים יש חוק שונה מאשר פשוטי העם (רק להם "במקרה" לא הסדירו, עד רגע זה, מתן הסדר כספי בסיום תפקידם, כתירוץ "משפטי" להארכת כהונתם עד אין קץ). היועמ"ש מתנהג כמי שמספק הגנה לנאמניו במטרה להגן על עצמו - שלא יצוץ יועץ משפטי אמיץ ויזעק שהמלך הוא עירום תוך יציאה משורת המקהלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו