הקורונה הכלכלית: שיא חודשי שלילי במספר החוזרים לעבודה מאז תחילת המשבר

נתוני שירות התעסוקה חושפים מציאות עגומה ביותר של שוק העבודה הישראלי • מספר דורשי העבודה בינואר עלה ב-56.4% ביחס לדצמבר • 6,500 איש מתחרים על כל משרה לעומת 1,700 בתקופה המקבילה אשתקד • "דרושה פעילה יזומה של הממשלה"

תור ללשכת התעסוקה בתל אביב // תור ללשכת התעסוקה בתל אביב

הסגר השלישי גבה מחירים גבוהים בשוק העבודה - כך עולה מנתונים שפרסמה אחה"צ (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים מעלים תמונת מצב עגומה ביותר, לפיה מספר החוזרים לשוק העבודה בחודש ינואר, שבמהלכו ישראל הייתה בסגר, עמד על 18,200 איש - המספר הנמוך ביותר לחודש מאז תחילת משבר הקורונה. 

יש לציין שחודש ינואר 2021 היה החודש הראשון מאז תחילת משבר הקורונה שלאורך כולו ישראל הייתה בסגר, ותמונת המצב בו ממחישה את הקיפאון בתקופה זו בשוק העבודה הישראלי, המצוי בנקודה קשה יותר משהיה בה בתום הסגר השני (אוקטובר 2020), הן מבחינת שיעור דורשי העבודה והן מבחינת משך התקופה שבה רבים מהם נמצאים ללא עבודה.

לפי הנתונים, שפורסמו היום, 127,700 דורשי עבודה חדשים נרשמו במהלך החודש - עלייה של 56.4% לעומת החודש שעבר. עוד פורסם כי בתחילת החודש היו רשומים 727,400 איש כדורשי עבודה, ובסיומו 823,600.

צילום: גיל קרמר | צילום: גיל קרמר

בנוסף, כאמור, רק 18,200 איש דיווחו על חזרה לעבודה - מספר שהוא הנמוך ביותר מאז תחילת המשבר. למעשה, בסגר השלישי (ינואר 2021) נרשמו שבעה דורשי עבודה על כל אדם שחזר לעבודה, זאת לעומת ספטמבר 2020 (הסגר השני), שבמהלכו היחס בין מספר דורשי העבודה לחוזרים לשוק העבודה עמד על 5.7 בלבד. 

מבין 127,700 הנרשמים כדורשי עבודה בחודש זה, 96,300 איש נרשמו עקב חל"ת (75.4%), 16,400 פוטרו ו-5,200  התפטרו. מבין 18,200 שדיווחו על חזרה לעבודה בחודש ינואר, מרביתם היו רשומים עקב חל"ת (54%), וכן נרשם שיעור גבוה יחסית של חוזרים אחרי פיטורין (26.8%).

לאורך כל ימי החודש, התייצבו בשירות התעסוקה בסה"כ 762,900 דורשי עבודה שתבעו אבטלה. מדובר בעלייה של 13% לעומת דצמבר 2020. בנוסף, 93,500 איש תבעו הבטחת הכנסה בחודש זה (עלייה של 5.7% ביחס לחודש הקודם).

באשר לפערי ביקוש-היצע, לפי הלמ"ס, במהלך ינואר 2021 היו במשק כ-60,300 משרות פנויות ,לעומת 1,016,000 בתקופה המקבילה אשתקד. כאשר בוחנים את מספר דורשי העבודה על כל משרה פנויה, בלא להתחשב במשרות של דורשי עבודה הנמצאים בחל"ת ומיועדים לחזור אליהן, רואים כי על כל משרה פנויה שפרסם הלמ"ס מתחרים כ-14,200 דורשי עבודה. אם בוחנים את מספר דורשי העבודה שאינם נמצאים בחל"ת, יורד היחס ל-6,500 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. לשם השוואה, בזמן המקביל אשתקד, התחרו רק כ-1,700 דורשי עבודה על כל משרה פנויה. 

הפגנת עצמאים על מדיניות הממשלה בעת משבר הקורונה (ארכיון) // צילום: יהושע יוסף
הפגנת עצמאים על מדיניות הממשלה בעת משבר הקורונה (ארכיון) // צילום: יהושע יוסף

למרות שחלה עלייה מדודה במספר המשרות הפנויות בחודשים האחרונים, היחס בין משרות פנויות לדורשי העבודה הורע מכיוון שמספר דורשי העבודה המשיך לעלות, וכך התחרות על כל משרה פנויה בקרב כלל דורשי העבודה שאינם בחל"ת המשיכה לטפס באופן עקבי. 

"המשק יתקשה לחזור לשגרה" 

שירות התעסוקה מתריע כי במציאות הנוכחית, שבה יש פחות משרות פנויות וקיים קושי גדול יותר למצוא עבודה, המשק יתקשה לחזור לשגרה מלאה. התחרות על כל משרה, שנמצאת ממילא בעלייה, עתידה להתעצם עד לסוף מועד הזכאות לקצבה ביוני 2021.  בשירות התעסוקה אומרים "לצערנו מצב זה יביא לתופעות לוואי שמהן עלול המשק לסבול, הכוללות צורך בהארכת קצבאות לתקופה נוספת, מעבר מוגבר לקצבאות קיום חלופיות, תשלום שכר בלא מתן תלושי שכר ועוד. נראה כי צפויה עליה בלתי נמנעת בתת-התעסוקה של קבוצות רבות במשק הישראלי. לכן על המדינה לפעול במהירות האפשרית לייצר משרות או לעודד יצירת משרות רבות, לצד חיזוק ההשקעה בהון האנושי.

ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, התייחס לנתונים שפורסמו: "צעדי המדיניות שננקטו בישראל בשנה האחרונה התמקדו בשימור מלאכותי של רמת החיים, באמצעות תשלום נוסף לאבטלה. זאת, לעומת צעדי המדיניות שננקטו במרבית מדינות ה-OECD, שהתמקדו בשימור מלאכותי אך זמני של המשרות הפנויות. תוצאת המסלולים שבהם נקטה ישראל היא שמרבית דורשי העבודה אינם מרגישים עדיין לחץ לחזור לעבודה. ככל שתתקרב לסיומה תקופת הזכאות לקצבאות יחלו הלחצים, שעלולים להוביל לכניסה מוגברת וכפויה יותר למצבי תת-תעסוקה (שנמנעו רק באופן זמני עד כה). בתרחיש כזה וללא צעדים יזומים, יתרונות פרדיגמת המדיניות הישראלית עלולים להישחק במהירות".

רמי גראור, מנכ"ל שירות תעסוקה: "כדי לקצר את תהליך החזרה לעבודה ולהאיץ את היציאה מהמשבר, אנו סבורים שנדרשת פעילות יזומה, אסרטיבית ורחבה לעידוד חזרה לעבודה ובמיוחד אלו הנמצאים בחל"ת. שינוי המדיניות המתחייב הוא עידוד יזום של חזרה לעבודה ויצירת ודאות גדולה יותר במשק, עבור העסקים ודורשי העבודה כאחד. כך גם יצירת או עידוד ותגמול המעסיקים ליצירת משרות הם צעד הכרחי. הכנו תכנית גדולה ומפורטת ואנו נוקטים בשורה של צעדים בהתאם כגון שיתוף פעולה עם התעשיינים בנוגע להכשרות מקצועיות, סיוע למעסיקים בהחזרת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת, ואנו פותחים מחר את לשכות התעסוקה לקבלת קהל על מנת לסייע לדורשי העבודה לשוב במהרה למקומות העבודה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר