מחירי המזון בישראל הורדו משמעותית בהשוואה לעולם המערבי בעשור האחרון, כך עולה מדו"ח של איגוד תעשיות המזון הישראלי בהתאחדות התעשיינים.
הדו"ח מבוסס על עיבוד של נתוני הלמ"ס ומדינות ה־OECD שפורסמו בעשור האחרון. מהנתונים עולה כי מאז מחאת הקוטג' והמחאה החברתית ב־2011, מוצרי המזון במדינות ה־OECD ובאיחוד האירופי התייקרו בשיעור של 13% יותר מבישראל. תעשיית המזון הישראלית הפחיתה ב־2% את מחירי המזון, בעוד מחיר המזון לצרכן עלה ב־2% בעשור האחרון.
בעקבות שמירת המגמה של תעשיית המזון בעשור האחרון והורדת המחירים, גם משקל ההוצאה על תחום המזון מסך ההוצאה החודשית ירד במהלך העשור האחרון ב־10%. המשמעות: סיוע בעיקר לשכבות החלשות, שבאופן טבעי מרכיב ההוצאה על מזון ביחס להכנסה גבוה אצלן יותר בהשוואה לעשירונים העליונים בחברה.
לדברי מחברי המחקר, בתקופת הקורונה המשיכה תעשיית המזון הישראלית במגמה, ולמרות העלייה המשמעותית בעלויות הייצור, הגבלות ההעסקה ועוד, שמרה על קיפאון במחירי המזון, בעוד במרבית מדינות העולם חלה התייקרות ממוצעת של 3.4%.
ההוזלה המשמעותית נעוצה בין היתר בפתיחות ההולכת וגדלה של המשק למוצרי מזון מחו"ל: בעשור האחרון קצב גידול יבוא מוצרי המזון זינק פי שלושה למול מוצרי המזון מתוצרת מקומית, דבר שבאופן טבעי החליש מאוד את כוחן של ספקיות המזון הגדולות והוביל לירידה משמעותית בנתח שלהן מתוך כלל שוק המזון. היבואנים נכנסו לוואקום הזה, מהלך שהגביר את התחרות במשק ובאופן טבעי הוריד מחירים.
על פי דן אנד ברדסטריט, חמש קמעונאיות המזון המובילות לשנת 2020 היו שופרסל (בפער ניכר מאחרות), רמי לוי שיווק השקמה, מרב־מזון כל, יוחננוף וכל־בו חצי חינם. איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים מייצג את כלל יצרני המזון בישראל וחברים בו יותר מ־250 מפעלי מזון ומשקאות.
למרות הנתונים הברורים המצביעים על התרומה הניכרת של היבוא להפחתת יוקר המחיה בתחום המזון, באיגוד המזון מעדיפים להדגיש דווקא את מרכיב "הביטחון התזונתי" - מונח נרדף להגברת ההסתמכות על ייצור מקומי. לדברי דודי מנביץ', יו"ר איגוד תעשיות המזון הישראלי בהתאחדות התעשיינים, "צמצום הפערים המשמעותי במחירי מוצרי המזון של תעשיית המזון הישראלית, בהשוואה למדינות ה־OECD בעשור האחרון, וגם בתקופת הקורונה, הבליט את חשיבות תעשיית המזון המקומית ככיפת ברזל תזונתית להבטחת ייצור ואספקת מוצרי מזון שוטפת, תוך כדי ספיגת עלויות ייצור והורדת מחירי המזון".
לסייע לחקלאים ישירות - לא על חשבון הצרכן
בתוך כך אומרים באיגוד לשכות המסחר, כי מדיניות משרד החקלאות היא שגרמה לעלייה במדד הפירות והירקות הטריים בשנת 2020. לדבריהם, על פי נתוני הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן ירד בשנת 2020 בשיעור של 0.7%. אלא שמבחינת מרכיבי מדד המחירים לצרכן, עולה כי מדד המחירים של מזון ללא פירות וירקות ירד ב־0.6%. מדד המחירים בתחום הדיור ירד ב־0.2%; בתחום ריהוט וציוד לבית המדד ירד ב־0.1%; בתחום ההלבשה וההנעלה המדד ירד ב־5.7% ובתחום הבריאות - ב־0.6%.
אך למרות הירידות במרכיבי המדד השונים, דווקא מדד הפירות והירקות הטריים רשם עלייה של 4.4%. אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר ניתח את סעיפי מדד הפירות והירקות וגילה כי הירקות הטריים שלגביהם נרשמה העלייה הגבוהה ביותר במדד הם עגבניות, שהתייקרו ב־17.3%, בצל יבש וירוק שהתייקר ב־16.4%, כרוב שהתייקר בכמעט 26% וחציל שהתייקר ב־11%. בסך הכל מדובר בעלייה במדד המחירים לצרכן של ירקות טריים בכ־6.3% בהשוואה ל־2019.
גם מחירי הפירות הטריים עלו במהלך השנה האחרונה בכ־5%. העליות החדות ביותר נרשמו באבוקדו שהתייקר ב־14.4%, בבננות שהתייקרו ב־5.9% ובתפוזים שהתייקרו ב־9.1%.
1,000 שקלים בשנה
על פי אגף הכלכלה, מחירי הירקות והפירות מושפעים מירידה בהיצע בשל תנאי מזג האוויר, גידול בביקוש מצד משקי הבית, בעיקר בתקופת הקורונה, מחסור בכוח אדם מתאים, מדיניות משרד החקלאות המונעת יבוא, וכמובן מכסי היבוא הגבוהים המוטלים על פירות וירקות. כך למשל, על השום מוטל מכס של 60%, על עגבניות - 30%, על אננס המיסוי מגיע ל־60% (כולל ההובלה האווירית) ומס של 40% מוטל על יבוא אגסים. מבדיקת הוצאות משקי הבית עולה כי בשנים 2019-2018 ההוצאה על פירות וירקות היתה כ־20% מכלל ההוצאה על מזון והסתכמה בממוצע ב־600 שקלים בשנה.
ב־2020, שנת הקורונה, מעריכים באגף הכלכלה שההוצאה על פירות וירקות למשק בית זינקה לכ־1,000 שקלים. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "אחת הדרכים להקל על השכבות החלשות היא לבצע רפורמה בהגנה על המגזר החקלאי בישראל. במקום מכסי מגן דרקוניים, המגיעים עד לרמות של מאות אחוזים, יש לתת סובסידיה ישירה לחקלאי כמקובל בחלק גדול מארצות המערב. בדרך זו נוכל להוריד את המחירים לשכבות החלשות, ומי שיממן זאת יהיו אלה המשלמים מס הכנסה, שהם לא יותר ממחצית מהאוכלוסייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו