הופעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בוועידת הביטחון של מינכן, מהמפגשים הבינלאומיים השנתיים החשובים ביותר, אשר נערך השנה מפאת מגפת הקורונה באופן דיגיטלי ומקוצר, הייתה היסטורית. זו פעם ראשונה שנשיא אמריקני מכהן נושא נאום בוועידה, שנועדה מאז כינונה בשנות ה־60 של המאה ה־20 לשמש כזירת חילופי דעות בין מדינאים, פוליטיקאים, אנשי צבא ואקדמיה בענייני הביטחון הבוערים שעל הפרק.
ביידן היה אורח קבוע של הוועידה בגלגוליו הקודמים, והפעם, לראשונה כנשיא המעצמה המובילה במערב, הוא ניצל את הופעתו כדי להכריז על חזרתה של ארה"ב למודוס אופרנדי (שיטת פעולה) של שיתוף פעולה מלא עם שותפותיה האירופיות.
ביידן פירט את רשימת האיומים והאתגרים העומדים בפני המערב לפי הסדר הבא: הסכנה לסדר הדמוקרטי, התעצמות סין, התגרויות רוסיה, מגפת הקורונה, משבר האקלים ומרוץ החימוש הגרעיני.
רויטרס
בהקשר זה, ביידן התייחס קצרות גם לאיראן, בהדגישו שתי נקודות: ראשונה, ארה"ב מוכנה לחדש את המו"מ על תוכנית הגרעין האיראנית. כלומר, אין מדובר בחזרה להסכם שהפך כבר ללא רלוונטי בגלל ההפרות האיראניות, אלא במו"מ בשיתוף עם שאר המעצמות החברות להסכם הישן מול איראן על הסכם מעודכן למציאות החדשה.
ונקודה שנייה: הפעילות מערערת היציבות של איראן ברחבי המזרח התיכון, נושא שוושינגטון, לדברי ביידן, מתכוונת להתמודד עמו בתיאום עם בעלות בריתה האירופיות ו"שותפים אחרים".
שינוי הגישה עליו כבר הודיע ממשל ביידן כלפי מלחמת האזרחים בתימן - הוצאת החות'ים, בעלי בריתה של איראן, מרשימת ארגוני הטרור, ועצירת אספקת נשק לבעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב בעימות זה - מעידה יותר על רצון לרצות את טהרן ושאיפות ההתפשטות האזוריות שלה. כאן כבר רואים באופן ברור פער בין העמדה המוצהרת של הממשל האמריקני החדש לבין מעשיו בשטח, פער שעלול להתחזק עם חידושם הצפוי של המגעים עם איראן בעניין תוכנית הגרעין.
ממשל אובמה, לו היו שותפים רבים בממשל הנוכחי, ראה בהתקרבות לאיראן יעד מרכזי לצורך שינוי אסטרטגי של מערך הבריתות של ארה"ב במזרח התיכון על חשבונן של ישראל, סעודיה והאמירויות. לכן, הממשל הדמוקרטי הקודם הסתיר מישראל, אך גם מהאירופים, את קיומו של ערוץ ההידברות החשאי עם טהרן, שסלל את הדרך להסכם הגרעין הנורא. אובמה, בריצתו לעבר איראן, עקף את האירופים וחייב אותם לרוץ אחריו ולוותר על נושאים גורליים, שלא נכללו בהסכם.
האם האירופים למדו לקח מניסיון זה? למרות שמול פרישת טראמפ מהסכם הגרעין פעלו פריז, ברלין ולונדון לשמר את מה שניתן היה ממסגרת ההסכם המתפורר, נשמעות היום זמירות שונות ותקיפות יותר משלוש הבירות האירופיות.
אירופה תצטרך להפוך למבוגר האחראי
נאומו של הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון בוועידת הביטחון של מינכן יכול לספק הסבר לכך: האירופים מבינים שממשל ביידן יפנה את עיקר תשומת הלב שלו למתרחש באוקיינוס השקט, קרי להתמודדות עם האיום הסיני הגובר. זו הסיבה לכך שהמזרח התיכון איבד ממרכזיותו בסדר היום של וושינגטון. במצב עניינים כזה, אירופה תצטרך לקבל אחריות גדולה יותר על טיפול בבעיות הביטחוניות של המזרח התיכון, המהווה איום ישיר עליה.
בעוד ביידן וממשלו עוסקים בחיזור גורלי אחר איראן, במחשבה שכך הם יוכלו להרגיע חזית בעייתית מאוד עבורם, האירופים יהיו חייבים להפוך למבוגר האחראי שיבלום עסקה אמריקנית מחוררת נוספת עם האיראנים - בשלב שבו איראן כבר התקרבה מאוד לסף ייצור פצצה גרעינית.
ממשל דמוקרטי איפשר לצפון קוריאה להפוך למעצמה גרעינית, וממשל דמוקרטי עלול גם לאפשר לאיראן להגיע למעמד זה. אירופה תהיה חייבת לבלום ככל יכולתה את ההתפתחות הזו, מאחר שאיראן גרעינית תגרום לזעזועים טקטוניים משמעותיים במזרח התיכון כולו שישפיעו על אירופה עצמה.
האם אירופה תהיה מסוגלת לעמוד בפני ממשל אמריקני, הנראה נחוש בדעתו לאמץ מדיניות פייסנית כלפי טהרן? אירופה חלשה היום מאוד כלכלית: בריטניה כבר לא חברה באיחוד האירופי ומנהלת מדיניות חוץ משלה, גרמניה עומדת בפני חילופי הנהגה בשנה הקרובה ומעמדו הפנימי של מקרון מעורער ביותר.
ולמרות זאת, דווקא כל נקודות החולשה הללו יכולות לייצר חזית אירופית נחושה להתמודד עם האיום הגרעיני האיראני. שכן, כל סערה נוספת במזרח התיכון עלולה להטביע את אירופה. הסכנה האיראנית צריכה להיתפס בבירות אירופה כאיום קיומי עבורן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו