47% מהעובדים בישראל מועסקים במשלח יד שמאפשר עבודה מהבית- גבוה מכל מדינות ה־OECD פרט ללוקסמבורג וגבוה משמעותית מהממוצע ב־OECD העומד על 38%. כך עולה מדו"ח שוק העבודה שמפרסמת זרוע העבודה, במשרד העבודה והרווחה.
עם זאת, שיעור העובדים מהבית בפועל בחודשי הסגר השני היה נמוך יותר מהפוטנציאל.השיעור הגבוה של פוטנציאל העבודה מרחוק יחסית ל־OECD נובע בין השאר משיעור גבוה יחסית של עובדי הוראה בישראל ושל עובדים בענפי טכנולוגיות המאפשרים עבודה מהבית.
בחינת היכולת לעבוד מהבית לפי תשתיות ביתיות מראה כי בעוד יהודים שאינם חרדים גרים בבתים מרווחים יחסית עם מחשב ואינטרנט, האוכלוסייה החרדית והערבית גרה בבתים צפופים ללא מחשב, מה שמקשה עליהן לעבוד מהבית.
כך 91% מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית הם בעלי גישה לאינטרנט, בהשוואה ל־76% מהערבים ו־37% בלבד מהחרדים.
בחודשים ספטמבר-אוקטובר האחרונים, 27% מהעובדים דיווחו כי עבדו בפועל מהבית, למרות הפערים בתשתיות.
כותבי הדו"ח קובעים כי היעדר התאמה בחקיקה לשינויים הדרמטיים שחלו בשוק העבודה מאז נחקקו החוקים בעניין, עשוי לפגוע במשק כולו, עובדים ומעסיקים כאחד.
דוגמה לכך ניתן למצוא בחקיקה הקשורה לשעות העבודה: שעות העבודה בישראל גבוהות מממוצע ה־OECD. בישראל ניתן להעסיק עובד עד 12 שעות ביום, כולל שעות נוספות, ולא יותר מ־58 שעות בשבוע, קרי 42 שעות רגילות ו־16 שעות נוספות. לעומת זאת, במדינות רבות בעולם, מכסת השעות הנוספות מוגדרת על בסיס ממוצע תקופתי, או מכסה תקופתית, המאפשרת גמישות בהתאם לדרישות ולביקוש.
עובדים יותר מהמותר
סקר שיזמה זרוע העבודה על נורמות העבודה ממחיש את הפערים בין החוק, נורמות העבודה בישראל וצורכי העובדים. כרבע מהמשיבים העידו כי הם עובדים יותר מהמותר בחוק, לעיתים קרובות, ו־38% העידו כי הם זקוקים לגמישות רבה יותר בשעות העבודה.
משבר הקורונה חיזק את הצורך בהתאמת חקיקת העבודה: מעסיקים נאלצו לשנות את שעות העבודה כדי להתאים עצמם להגבלות ולביקושים משתנים, ועובדים נאלצו להתמודד עם הצורך לשנות את שעות העבודה בשל היעדרן של מסגרות החינוך.
מהסקר עולה כי ככל שהשכר גבוה יותר כך גדלה הנטייה לעבוד מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק. כך, 43% מהמשתכרים יותר מ־18 אלף שקל עבדו יותר משעות העבודה הקבועות בחוק, לעומת 11% בלבד ברמות השכר הנמוכות ביותר.
עובדים לאירוח
מהדו"ח עולה כי יש קשר בין רמת הפגיעה בתעסוקה לרמת ההשכלה: שיעור האבטלה היה נמוך יותר בקרב עובדים משכילים. שיעור האבטלה הנמוך ביותר היה בקרב בעלי תארים אקדמיים (10%) בסגר השני ויוצאי מוסדות להנדסאים ולטכנאים עם 14% בסגר השני. הנתון הגבוה היה בקרב מי שמוסד הלימודים האחרון שלו היה ישיבה או תיכון, והוא עמד על 19% בסגר השני. העובדים בעלי ההשכלה הפורמלית הגבוהה יותר הוגדרו בשיעורים גבוהים יותר כ"חיוניים".
לדברי מרדכי אלישע, הממונה על זרוע העבודה: "הנזק מכך שישראל "מככבת מהסוף" ברמת המיומנויות הדיגיטליות בולט במיוחד בתקופה זו שבה המשק נדרש לעבור לעבודה מרחוק במידת האפשר".
בתוך כך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול כי בחודש ינואר היו כ־60,500 משרות פנויות, בדומה לחודש דצמבר האחרון. מסקר מספר המשרות הפנויות לחודשים נובמבר-ינואר עולה כי שיעור המשרות הפנויות לינואר עמד על 2.57%, לעומת 2.55% בחודש דצמבר, לפי הנתונים מנוכי העונתיות.
מדובר בנתון נמוך יותר מהממוצע הרב־שנתי. עוד מתברר כי חלה עלייה בביקוש לעובדים בענפי שירותי אירוח ושירותי מזון ומשקאות, במקביל לירידה בביקוש לעובדים בענפי המסחר.
מפתחים ומתכנתים
מאומדנים רב־שנתיים של משלחי יד לשנים 2020-2014 עולה כי חל גידול בביקוש לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיית המידע, הכולל מפתחי תוכנה ומתכנתים. בשנת 2020 חלה ירידה בביקוש במשלח יד זה, אך עיון באומדנים אלו לפי רבעונים מעלה שירידה זו נובעת בעיקרה מהרבעון השני, שבו חל הסגר הראשון. המשרות הפנויות במשלח יד זה חזרו לרמתן ברבעון האחרון של השנה.
הביקוש לעובדים בתחום השירותים האישיים, הכולל מדריכי טיולים ומלצרים, עלה באופן משמעותי בשנים 2018-2014. בשנת 2019 נצפתה ירידה מתונה בביקוש למשלח יד זה, בדומה לכלל הביקוש במשק בשנה זו. כצפוי, בשנת 2020 הביקוש למשלח יד זה ירד באופן חד כתוצאה מהמשבר.
שיעור המורים מבין המועסקים ושיעור עובדי ההיי־טק בישראל מציבים אותה מעל הממוצע של מדינות ה־OECD √ עוד עולה מנתוני משרד העבודה כי עובדים משכילים סבלו פחות מאבטלה
47% מהעובדים בארץ יכולים לעבוד מהבית
