הסרט החדש של טום הנקס משעמם

היו לי ציפיות גבוהות מהסרט "חדשות העולם הגדול" בנטפליקס, מערבון היסטורי חדש שמתרחש בטקסס כמה שנים לאחר סיומה של מלחמת האזרחים. למרבה הצער, רובן נותרו בלתי ממומשות.

טום הנקס מככב בתור קפטן ג'פרי קיד - אדם בודד ועצוב עד העצם, שנושא עימו צלקות גופניות ונפשיות מימיו בשדה הקרב. ארה"ב שסועה לחלוטין (באופן שלגמרי מזכיר את המצב הנוכחי, ולא במקרה), והמציאות שסביב גיבורנו אלימה, מסוכנת ולא צפויה. בתוך כך, קיד - שעובר מעיר לעיר ומקריא לתושבים קשי היום סיפורים מרתקים ואינפורמטיביים מתוך העיתונים הגדולים - הוא אדם הגון והגיוני שאינו מחפש צרות.

אלא שיום אחד הצרות מוצאות אותו. במהלך רכיבה הוא נתקל ביתומה בלונדינית חמודה ופראית ששהתה בחברתם של האינדיאנים למשך כמה שנים. לאחר התלבטות קצרה קיד בוחר לקחת אותה תחת כנפיו ולהביא אותה לקרובי המשפחה היחידים שעוד נותרו לה. 

כפי שאתם יכולים לנחש, הדרך תהיה קשה ומלאת היתקלויות באנשים רעים. בין לבין, קיד והיתומה החמודה ילמדו להכיר זה את זה. הוא ילמד אותה לדבר קצת אנגלית, היא תלמד לבטוח בו. אתם מכירים את התרגולת.

את "חדשות העולם הגדול" ביים פול גרינגראס (סרטי ג'ייסון בורן, "טיסה 93") על פי ספר שכתבה פולט ג'יילס. זהו שיתוף הפעולה השני של גרינגראס עם הנקס - אחרי "קפטן פיליפס" המצוין מ־2013, ובגדול, שניהם נמצאים כאן בטריטוריה חדשה. אף אחד מהם עוד לא עשה מערבון, ועד היום גרינגראס גם לא ממש עשה סרט שעיקרו סצנות דרמטיות.

בואו נתחיל מהטוב. הצילום של דריוס וולצקי מרהיב לחלוטין, והנופים רחבי הידיים של המערב הישן נלכדים בעדשתו באופן שיעורר בכם געגוע עז לאולם קולנוע עם מסך ענק. בנוסף, הסרט ללא ספק מעניין מבחינה היסטורית, ואהבתי גם את הדרך שבה גרינגראס (הפוליטי כתמיד) משתמש בעבר כדי להתכתב עם נושאים עכשוויים (כמו פייק ניוז, לדוגמה).

עם זאת, כשהמחמאה הכי גדולה שאפשר להעניק לסרט נוגעת לצילום שלו, לא מדובר בדרך כלל בסימן טוב, וכך גם במקרה של "חדשות העולם הגדול". למעט קרב יריות מצוין שממתין לכם אי שם בנקודת האמצע, גרינגראס יצר הפעם סרט מהורהר ואיטי שנע בכבדות מנקודה לנקודה. הוא מתקשה לייצר מתח, ובסופו של דבר, הסיפור הלא מאוד חדשני שהוא מספר אינו מצליח להיות מפתיע או מלהיב.

הנקס, מצידו, מגיש הופעה מיומנת נוספת בתור "האבא של אמריקה", וגם הלנה זנגל, שמגלמת את בת הלוויה הצעירה שלו, עושה עבודה יפה בתפקיד לא פשוט כלל. אך דמותו המהוגנת ושוחרת הטוב של קיד - שרחוקה שנות אור מדמויותיהם האייקוניות של קלינט איסטווד וג'ון וויין - משרה על הסרט אווירה מנומנמת שמשוועת לאדרנלין. בכל זאת, מערבון בלי אלימות זה קצת כמו חתונה בלי חתן.

במובנים רבים "חדשות העולם הגדול" הוא נגטיב של "זה ייגמר בדם", יצירת המופת של פול תומאס אנדרסון. בשני הסרטים אדם עובר מעיר לעיר עם ילד/ה צעיר/ה ומפיץ חדשות באוזני התושבים. אלא שבזמן שאצל אנדרסון, דניאל פליינויו הוא חלאה שמפיצה את בשורת הקפיטליזם, גרינגראס נעזר בקפטן קיד כדי להעביר מסר מאחה, מאחד ומנחם. הכוונות טובות, אך לא אשקר לכם, הסרט די משעמם.

ציון: 6

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו