הקלישאה ידועה ומוכרת: "זהו יום עצוב לכל אזרח בישראל שראש הממשלה מגיע כנאשם לבית המשפט". בניסוח כזה או אחר הדברים נאמרו על ידי בני גנץ וגדעון סער אתמול. אלא שמבעד לדמעות התוגה של הפוליטיקאים, ברור שזהו יום חג לישראלים רבים, ולעצובים המתחזים בפרט.
זה באמת היה עצוב אם ראש הממשלה היה נאשם בעבירה חמורה. אם אלו היו עבירות חמורות, הוא לא היה מוסיף לכהן אפילו יום אחד. מכיוון שלרבים מאוד, כולל הצבועים העצובים, ברור שמדובר קודם כל בחשוד שחיפשו לו עבירות כדי להלביש עליו כתב אישום, אז נתניהו ממשיך בתפקידו למרות הכל.
שלב ההוכחות החל: ראש הממשלה נתניהו בבית המשפט בירושלים // צילום: רויטרס
פירוש הדבר, שהאירוע של המשפט הוא תוצאה של לחצים ציבוריים מתמשכים. חוקרת ידועה באוניברסיטת הרווארד אפילו פיתחה כבר את ההגדרות ה"מדעיות" וחישבה את כמות הלחץ הדרושה כדי להפיל משטר או לכל הפחות שלטון. המושג ידוע כ"סכסוך אסטרטגי לא אלים" או "מרד לא אלים". "אנחנו טוענים שהמומנטום של התנגדות - מחאה הוא תוצר של השתתפות (מאסה) ושל מספר אירועי המחאה בשבוע (תאוצה)", אמרה פרופ' אריקה צ'נובת בכתבה עיתונאית. היא ושותפיה למחקר מצאו את חוק ה-3.5 אחוזים: כל מחאה המונית שמשכה "השתתפות פעילה מתמשכת" של לפחות 3.5 אחוזים מהאוכלוסייה, הקמפיין משיג את יעדיו.
בישראל ישנה הדוגמא של ממשלת מנחם בגין בזמן מלחמת לבנון הראשונה. תנופת ההפגנות הגיעה לשיאה בהפגנת ה -"400 אלף" בספטמבר 82'. בתוך פחות משנה שרון, רפול ובגין חוסלו פוליטית. אם יש תחשיב ללחץ ציבורי מחאתי, מה בקשר לכמות הדעות, הידיעות, הדיווחים, ציוצי הטוויטר, ופטפטת הראשים המדברים כדי לגרום למערכת משפטית ריכוזית כמו בישראל להיכנע ולפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה ולבסוף להגיש נגדו כתב אישום? הנושא לא נחקר, אבל בוודאי שמדובר לאורך שנים בכמות מרוכזת, אדירה, שכוונה נגד פוליטיקאי אחד. זו כמות עצומה בהרבה מהכותרות הספורות שאנשי הפרקליטות והמשטרה החרוצים ליקטו כחיוביות כלפי ראש הממשלה בתיק 4000.
אתמול כשהלכתי באזור של בית ראש הממשלה ברחוב בלפור ראיתי שכל סמטה וכל רחוב שמוביל לאזור מתחם רה"מ חסום. לא היו מפגינים. אבל ליתר ביטחון. זה ביזיון. אבל זה האפקט של מחוללי המהומות, שנדדו אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים. גם בלי להיות נוכחים הם מטילים טרור על רובע שלם בירושלים. מנגד, נבנתה דעת קהל חזקה ורצינית נגד המשפט; החל מסעיפי האישום התקדימיים, הלא רציניים, וכלה בהליכי החקירה הבררניים, הפסולים, הפגומים, שבמדינה דמוקרטית כמו ארצות הברית לא היו צולחים את השופטים. גורמים שמקושרים לפרקליטות טוענים, ששם היו שמחים מאוד להיפטר מתיקי נתניהו – באמצעות עסקת טיעון. אם בית המשפט יחליט בזמן הקרוב לפסול את כתב האישום מסיבות פרוצדורליות, זה יהיה פתרון שיוכל לספק את כל הצדדים ב"סכסוך הלא-אלים" הזה.
