מרכז המידע והידע של אמ"ן פרסם היום (רביעי) מסמך המביע למעשה התנגדות לפתיחה מיידית של מערכת החינוך, וממליץ על היערכות מקדימה ומהלך של פתיחה הדרגתי. מומחי אמ"ן כותבים כי ישנן סיבות רבות להתפרצויות תחלואה עירונית וארצית, כאשר למידה פרונטלית היא אחת מהן.
"בחודשים האחרונים, התפרצויות במסגרות החינוך במספר רשויות היוו את המרכיב העיקרי בהפיכתן מירוקות לכתומות", נכתב בדו"ח. "לאור זאת, פתיחה בלתי מבוקרת של כל מערכת החינוך, מבלי לנהל מעקב וניתוח של התפתחות התחלואה נוכח המוטציה הבריטית, עלולה לגרום מהר מאוד להכפלה של מספר המאומתים החדשים ביום, מהם אחוז ניכר יהיה של ילדים".
באמ"ן הוסיפו כי "פתיחה נרחבת במצב התחלואה הנוכחי, שבו ישנם אלפים רבים של מאומתים חדשים ביום, צפויה להוביל בזמן לא רב לסגירה מחודשת של היקפים נרחבים ממערכת החינוך, בין אם בעקיפין בגלל תחלואה נרחבת ברשות המקומית, ובין אם במישרין בגלל היקף גדול של מאומתים בגילאי בתי הספר שיובילו לסגירתם".
לאור זאת ממליצים באמ"ן לייצר מדרגות של שלושה שבועות בין צעד לצעד. הם קוראים לפעול לצמצום החשיפה וההדבקות בתוך שטחי בתי הספר, זאת על ידי יצירת נהלים והמצאת פתרונות לאוורור חללים בחורף, והעברת שיעורים לאוויר הפתוח באביב ואילך, ניהול הדוק ככל שניתן אחר התקהלות תלמידים בין שיעורים, והקפדה יתרה על ריחוק חברתי ומסכות בפרט נוכח המוטציות החדשות שהינן מדבקות יותר.
פרופסור גליה רהב, מומחית לטיפול ומניעה של מחלות זיהומיות, משמשת כמנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ופרופסור אקדמי בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, ציינה כי לדעתה יש אפשרות באזורים ירוקים לצאת לדרך חדשה במערכת החינוך.
"המוטציה הבריטית מסוכנת ואכן יש חשש גם לילדים, אבל אנחנו פשוט לא יודעים מספיק עד כמה היא מסוכנת. מצב התחלואה גבוה מאד ואנחנו לא צריכים עוד חולים ולחץ על המערכת. לכן עקרונית אם היה אפשר להגיע לאפס תחלואה בארץ, אז היה עדיף ללכת לכיוון הזה".
"העניין הוא שהעם לא ממושמע וגם עייף, ולכן אם נפתח למשל חלק מהמסחר יהיה כאן ברדק עצום. לכן בלב כבד אני מסכימה שצריך להתחיל הדרגתית בפתיחת מערכת החינוך באזורים ירוקים. הכוונה היא שכל המורים קודם יתחסנו ומורה שלא יתחסן לא יוכל לחזור לעבודה. במקביל יש לחסן את כל התלמידים של השכבות הגבוהות בבת אחת, להחזיר את כיתות א'-ב' תחת כל ההגבלות ולייצר לכל השנתונים שחוזרים מערך בידוק מהיר".
ד"ר אביטל לאופר, מרצה בכירה באקדמית נתניה, מסבירה כי הבעיה שבה מתמודדת מדינת ישראל נקראת 'עייפות מגיפה'. "חשוב להסביר לממשלה ולמקבלי ההחלטות שכרגע כבר לא חשוב מה תהיה ההחלטה אבל שהיא תהיה ברורה, עם תאריכים שלא זזים מהם ועם קווים שהציבור יודע כל הזמן מה עומד להיות בהמשך ממש לפי תאריכים. הקביעה הזו של ציפיות מאוד ברורות וסדר של דברים, הוא הנקודה הכי חשובה כרגע והיא בולטת בכל העולם".
"כשההורים מבולבלים הפגיעה בילדים היא גדולה הרבה יותר. מה שצריך לעשות זה ממש כללי ברזל ברורים: אילו כיתות חוזרות? לכמה זמן? מי נשאר בבית? מתי כל המערכת חוזרת או לא. כאן גם חובה לעמוד על זה אפילו במקרה שהתחלואה עולה, כי מה שמתברר בכל העולם זה שהקושי הכי גדול הוא חוסר הוודאות. זו נקודה כל כך משמעותית שהממשלה ממש חייבת לקבוע כללים ולעמוד בהם לא משנה מה יקרה".
ומה אומרת סופר נני?
אשת החינוך וההוראה מיכל דליות, הידועה גם בכינויה "סופר נני", סבורה כי כעת השאלה כלל לא עוסקת בהחזרת הילדים לבתי הספר, אלא למציאת דרכים לייצר להם שוב חברה וקשרים חברתיים, וכי יש לעשות הכל כדי להפעיל את הנוער בצורה הזו.
"את המציאות שיש קורונה ושלא נפגשים עם סבתא וסבא, כל הילדים מכירים מגיל שנתיים ומעלה, אין מה להגיד או להסביר להם כי כולנו מסבירים כבר שנה. אבל כעת הנקודה המרכזית שצריכה להיות לפני השרים היא העובדה שילדים צריכים וזקוקים ממש למסגרת ולחברה, ולכן חובה לייצר להם את המציאות הזו. צריך לגייס את המערכות ואפשר לייצר מציאות כזו בהמון מצבים גם לא בין כותלי בתי הספר".
"לילדים היום אין סיבה לקום בבוקר, הם לא רואים חברים ומתבודדים, וזו מציאות לא בריאה. לכן צריכה להיות עכשיו התמקדות ביצירת סט מסגרות שיתנו לילדים סדר יום מובנה, כשהדגש יהיה על הנושא החברתי, זו הנקודה הכי חשובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו