הקרב על מינוי מנהל רשות מקרקעי ישראל: ינקי קוינט יישאר בתפקידו

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה אתמול (שלישי) את עתירתו של יאיר מעיין, שהתמודד על תפקיד מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מטרת העתירה הייתה להוציא צו זמני לביטול בחירתו של יעקב (ינקי) קוינט לתפקיד ולכנס מחדש את ועדת האיתור.

מעיין, המכהן כמנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שימש בעבר מנכ"ל עיריית ירושלים. הוא הגיש את מועמדותו לוועדה לאיתור מועמדים למשרת מנהל רמ"י ב-13 בדצמבר בשנה שעברה. הוועדה המליצה למנות את קוינט לתפקיד. בהמשך לכך חתמו רה"מ, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון על כתב מינוי ב-16 בדצמבר, שנכנס לתוקף ביום שלמחרת.

מעיין הגיש לבית הדין בקשה לסעדים זמניים ב-24 בדצמבר, במטרה למנוע את כניסתו של המינוי לתוקף. בבקשה הוא טען כי פנה עוד ב-17 בדצמבר לנציבות שירות המדינה ולרמ"י בדרישה לכינוס חוזר של ועדת האיתור, תוך ציון פגמים שנפלו בהחלטתה, לטענתו.

בין היתר טען מעיין כי הופרה הנחיית נציב שירות המדינה ממאי 2018 בעניין "נוהל עבודת הוועדה לאיתור מועמדים", בכך שלא התקיים דיון בהשגה שהגיש על המלצת ועדת האיתור. מעיין טען כי בניגוד לנוהל לא עוכבה כניסת מינויו של קוינט לתפקיד עד לבירור ההשגה והכרעה בה.

"הפסילה נבעה מאי-עמידה בתנאי הסף"

דיון בבקשת מעיין לסעד ארעי התקיים ב-3 בינואר השנה. בסופו ניתנה החלטה שלפיה עד ליום 7 בינואר יודיע נציב שירות המדינה לבית הדין אם הוא נכון לבחון לגופה את השגת מעיין ולשקול הפעלת סמכויותיו לנוהל עבודת הוועד לאיתור מועמדים.

ב-6 בינואר הסביר משרד הבינוי והשיכון כי פסילת מועמדותו של מעיין נבעה מכך שאין לו תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, למרות שזה היה אחד מתנאי הסף של הליך האיתור.

כמו כן, באותו היום הודיעו באי כוחם של המדינה כי תלונת מעיין צריכה להתברר במשרד השיכון ולא בנציבות שירות המדינה, נוכח מעמדה הייחודי של רמ"י. בנוסף, המדינה הודיעה על הסכמתה להצעת בית הדין כי יתקיים דיון בהשגת המבקש.

ב-10 בינואר הודיעו באי כוחם של המדינה כי סמנכ"לית הון אנושי ומנהל במשרד השיכון קיבלה החלטה בהשגה שהגיש מעיין, שלפיה לא נפל פגם בהתנהלות ועדת האיתור ולא נמצא בסיס לדרישה להקפאת מינויו של קוינט.

"מינויו של קוינט הוחלט מראש"

בבקשתו המתוקנת לסעדים זמניים עתר מעיין לסעדים, ביניהם: צו הקובע כי נפלו פגמים רבים בהליך האיתור והמינוי לתפקיד מנהל רמ"י המחייבים את ביטולם, צו הקובע כי הוא עומד בתנאי הסף לתפקיד וצו הקובע כי הוא בעל הניקוד הגבוה ביותר בוועדת האיתור. לחילופין, הוא דרש צו המורה לנציב שירות המדינה למנות ועדת איתור בהרכב חדש, ללא מעורבות משרד הבינוי והשיכון. זאת לצד דיון מחודש במועמד המומלץ, בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה באופן המונע ניגוד עניינים ותוך מתן הוראות והסבר לחברי הוועדה על האופן שבו יש לנקד את תבחיני הבחירה במועמד.

מעיין טען כי הליך האיתור היה למראית עין בלבד. לפי גרסתו, מינויו של קוינט הוחלט בפועל וסומן מראש לחברי הוועדה. תוך הפרת חובת הנאמנות לציבור, הם פעלו למנות את מי שידעו שהשר ליצמן חפץ ביקרו. עוד טען כי קוינט מקורב מאוד לשר ליצמן. לטענת מעיין, ליצמן שימש סנדק בברית המילה של בנו של קוינט, והשר אף מינה את קוינט לנציגו האישי בוועדת התרופות.

בית הדין מצא פגמים בתהליך, אך קבע כי לא הוצגו ראיות מבוססות. בית המשפט החליט כי מעיין ישלם את הוצאות הבקשה בסך 5,000 שקלים למדינה ולקוינט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו