הממשלה תתכנס מחר (רביעי) כדי לדון בהמשך הסגר. קצב התחלואה בארץ נותר גבוה יחסית גם אחרי סגר ארוך, וגם מקדמי ההדבקה לא יורדים מספיק. אז מה נותר לממשלה להחליט בנושא? עם השאלה הזו פנינו למומחים לבריאות הציבור תוך הצגת שש אפשרויות: 1. המשך הסגר הקיים. 2. מיגור המגפה בדומה למודל הניו זילנדי. 3. פתיחת המשק תוך התבססות על החיסונים. 4. פתיחה מדורגת. 5. חזרה לתוכנית הרמזור. 6. חלוקה של ישראל לאיים ירוקים.
"על הממשלה לשנות כיוון כולל"
"לא ניתן יהיה להטיל בארץ סגר של אפס אחוזי הדבקה כיוון שאין לישראל יכולת לאכוף אפילו את הסגר הנוכחי", כך סבורה הפרופסור רונית קלדרון-מרגלית, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים. "חייבים לומר זאת כי אחרת השרים יבזבזו זמן. גם תוכנית הרמזור כרגע, למרות כל החכמה שבה, לא הופעלה אף פעם בארץ".
"מנגד ברור שלא ניתן לפתוח כעת את המשק, יש יותר מידי חולים ויש יותר מידי הדבקה. על הרקע הזה, נראה שהשלטון המרכזי נמצא בצומת שבו הוא חייב להאציל סמכויות ואחריות לשלטון המקומי. לתת ממש לראשי הרשויות כוח וסמכויות אכיפה. שכל רשות מקומית תפעל באמת לפי היגיון הדומה להיגיון הרמזור, אבל תוך שהיא אוכפת את ההפרות", הוסיפה.
"כך יהיה ניתן לפתוח את מערכת החינוך בשטחים פתוחים ובאזורים רחבים, ולהחליט מה נפתח ומה לא. הרצון של הממשלה לשלוט במהלכים פשוט נכשל. מעבר לכך, הממשלה צריכה להתחיל בעצמה ולהוציא את המגזר הציבורי מכמעט ה-100 אחוז שבו הוא עובד כעת. צריך להוריד את העבודה במגזר הציבורי ל-50 אחוז. ללא שיתף המגזר העירוני וללא חשיבה מחוץ לקופסה, המצב לא ישתנה" היא קובעת.
"לצאת מהסגר תוך הקפדה על ריחוק"
"הסגר בישראל מיצה את עצמו גם אם היה בו טעם מלכתחילה", טוענת פרופ' ארנה טל, סגנית מנהל המרכז הרפואי שמיר, "לא מדובר רק על תת קבוצות בישראל אלא גם על החברה כולה, החברה עייפה ומותשת ולא מסוגלת להמשיך במדיניות של הסגר. לכן צריך לצאת מהסגר תוך שמירה על כללי הריחוק ואכיפתם. כלומר לתת לאנשים להתכנס עד עשרה אנשים, לקנות בחנויות לפי כללים וכן הלאה".
"בנוסף צריך להעצים את מדיניות החיסונים. יש עצירה של קצב ההתחסנות בישראל ולדעתי זה כי הציבור בחלקו איבד את האמון בחיסונים או במערכת. צריך לצאת בהסברה רחבה ולשכנע את הציבור. נכון, רפואית אנחנו לא במצב טוב, אבל תכלס כרגע צריך להעצים את מבצע החיסונים וגם לשמור על כל הכללים של התו הסגול. עם זאת, יש לאכוף כל מה שניתן".
"פתיחה הדרגתית של המשק"
"צריך לפתוח באופן מדורג את המשק תוך התחלה בגני הילדים ומשם להתקדם", אומר פרופ' נדב דוידוביץ, ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה. "במקביל יש להעצים את החיסונים בעיקר של האוכלוסייה בסיכון, שעוד לא התחסנה במגזר החרדי והערבי. צריך לייצר תהליך הגנה רב שכבתי עם כל כללי ההרחקה והזהירות ועם כל מערך הבדיקות לקטיעת הדבקה והעצמת קצב הבדיקות באזורים השונים וקטיעת שרשרות ההדבקה. כלומר צריך ליצור הפנמה בציבור הישראלי שהנגיף כאן ולא נגיע לאפס הדבקה, ולפעול כדי לעצור ולהקטין כל הזמן את ההתקדמות שלו תוך פתיחה זהירה של המשק".
