מדד אמון הצרכנים ל-2020: הציבור פסימי יותר בנוגע לשינוי במצבה הכלכלי של המדינה

השפעות הקורונה: החמרה בממוצע השנתי של המדד לעומת שנים קודמות • פחות אנשים מתכננים רכישות גדולות • הנתונים המלאים

שוק מחנה יהודה בירושלים, לפני הידוק הסגר (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: אורן בן חקון // שוק מחנה יהודה בירושלים, לפני הידוק הסגר (למצולמים אין קשר לידיעה)

הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים ב-2020 ירד ל-21%-, מ-5%- ב-2018 ו-6%- ב-2019. ההחמרה בממוצע השנתי של המדד, בהשוואה לשנים 2019-2018, מתרחשת על רקע משבר הקורונה ומצביעה על כך שציפיות הציבור בנוגע למצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה פסימיות יותר.

כך עולה ממדד אמון הצרכנים - סיכום שנתי 2020-2018 של הלשכה המרכזית לסטטיסטקה, על רקע משבר הקורונה.

בשנת 2020 חלה החמרה בממוצע השנתי של כל אחד מארבעת המאזנים המרכיבים את המדד:

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד ל-30%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל14%- ולאחר ממוצע שנתי של 7%- ב-2018.

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירד ל-4%-, לאחר שעמד על ערך חיובי בשנים 2019-2018, קרי 5% ו-7% בהתאמה, והצביע על אופטימיות זהירה.

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משקי הבית בשנה האחרונה ירד ל-19%-, מ-6%- ב-2019 ומ-8%- ב-2018.

הממוצע השנתי של המאזן המתייחס לכוונות לערוך רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה ירד ל-30%-, לאחר שבשנים 2019-2018 היו ערכיו דומים ועמדו על 10%- ו-11%- בהתאמה.

הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים היחסי ב-2020 ירד ל-71. ערכו הנמוך בהשוואה לממוצעים השנתיים של 2019 (127) ו-2018 (131) מצביע אף הוא על החמרה בציפיות הציבור, על רקע משבר הקורונה.

מועסקים פחות פסימיים מאלה שאינם מועסקים

עוד עולה מהסקר כי בקרב כל הקבוצות שנבחנו, חלה החמרה בין הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים בשנת 2020, לממוצעים השנתיים בשנים 2018 ו-2019.

בקרב האוכלוסייה היהודית ירד הממוצע השנתי ל-19%-, לאחר שב-2019 ירד ל-5%- מממוצע שנתי של 2%- ב-2018. בקרב הערבים ירד הממוצע השנתי ל-28%-, לאחר שיפור שחל בערכו ב-2019 ל 13%- לעומת 2018 עם 18%-.

בקרב המועסקים ירד הממוצע השנתי ל-19%- מערך של 3%- בשנים 2018 ו-2019.  בקרב אלה שאינם מועסקים ירד הממוצע השנתי ל-23%-, לאחר שב-2019 כבר ירד ל-12%- מ-9%- ב-2018.

בקרב חסרי תעודת בגרות ירד הממוצע השנתי ל-22%- מערך של 9%- ב-2019. בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודה על-תיכונית ירד הממוצע השנתי ל-20%-, לאחר שב-2019 עמד על 6%- וב-2018 על 4%-. בקרב בעלי תעודה אקדמית ירד ערך המדד ל-19%- מ-4%- ב-2019.

בתקופה של 2018 עד 2020, מועסקים פחות פסימיים מאלה שאינם מועסקים, בעלי השכלה גבוהה פחות פסימיים מחסרי תעודת בגרות והאוכלוסייה היהודית פחות פסימית מהערבית.

בשנת 2020 עומד הממוצע השנתי של מדד אמון הצרכנים על ערך של 19%- בקרב מועסקים, בקרב בעלי השכלה גבוהה ובקרב האוכלוסייה היהודית.

השוואה למדד במדינות ה-OECD

לשם השוואה ניתן לראות את מדד אמון הצרכנים במדינות OECD נבחרות, בממוצע שנתי לשנים 2020-2018:

ביוון עמד מדד אמון הצרכנים על 31- ב-2020, לעומת 20- ב 2019 ו 44- ב 2018.

בסלובניה עמד מדד אמון הצרכנים על 26- ב-2020, לעומת 10- ב 2019 ו 6 - ב 2018.

בפורטוגל עמד מדד אמון הצרכנים על 24- ב-2020, לעומת 8- ב 2019 ו 4- ב-2018.

בספרד עמד מדד אמון הצרכנים על 23- ב-2020, לעומת 6- ב 2019 ו 4- ב-2018.

בסלובקיה כמו בישראל מדד אמון הצרכנים על 21- ב-2020. המדד בסלובקיה עמד על 8- ב-2019 ו 8- ב-2018.

בגוש האירו הכולל 19 מדינות עמד מדד אמון הצרכנים על 14- ב-2020, לעומת 7- ב-2019 ו 5- ב-2018. לעומת זאת, המדד הטוב ביותר נמצא בדנמרק עם 1% ב-2020, לעומת 4% ב-2019 ו-7%. במקום השני ממוקמת בשוודיה עם 2%- ב-2020, לעומת 3%- ב-2019 ו 0% ב-2018.

במקום השלישי ממוקמת ליטא עם 3%- ב-2020, לעומת 5% ב-2019 ו-0% ב-2018.

על הסקר

בחודש מרץ 2011 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע סקר חודשי שוטף בנושא אמון הצרכנים.

סקר זה מתבצע בקרב בני 21 ומעלה, ולו כמה מטרות: לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על הערכת השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן; לסייע בזיהוי תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים; לאסוף מידע על ההערכות בנוגע לרכישות גדולות ועל השינויים הצפויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

מאזן התשובות לשאלות הוא ההפרש המשוקלל בין אחוז התשובות החיוביות הצופות שיפור לאחוז התשובות השליליות הצופות החמרה.

המדד תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר