את ימיו הראשונים בבית הלבן פתח הנשיא הנכנס ג'ו ביידן בבליץ של צווים וחוקים, שמטרתם למחוק את מורשת דונלד טראמפ, בעיקר בתחומי מדיניות הפנים.
מזכיר המדינה המיועד שלו אנתוני בלינקן הבטיח אמנם בשימוע שנערך לו לקראת אישורו בסנאט כי ארה"ב לא תסגור את השגרירות בירושלים שאותה פתח הנשיא טראמפ, אבל קשה להניח שהממשל החדש יאמץ אל חיקו את מורשת טראמפ במזה"ת.
צילום: רויטרס
אמת, המזרח התיכון אינו מצוי בראש סדר העדיפויות של ג'ו ביידן, בוודאי לנוכח האתגרים העצומים מבית הממתינים לו בחזית המאבק במגפת הקורונה. ובכל זאת, ביידן היה מוכן לשעבד ואולי גם לסכן אינטרסים ביטחוניים כדי לרצות את הזרם הפרוגרסיבי במפלגתו, כשביטל את הצו של הנשיא טראמפ שהגביל כניסה של מהגרים משש מדינות מוסלמיות שמהן יצאו בעבר מרבית המפגעים שעמדו מאחורי מעשי טרור באירופה או על אדמת ארה"ב. בעידן החדש בבית הלבן אסור כנראה להשתמש במונח קיצוניות אסלאמית או טרור אסלאמי, ובעתיד אולי גם במונח גרעין איראני.
אבל בינתיים המזרח התיכון אינו מחכה לביידן. ביום כניסתו לבית הלבן ביצע דאעש, אותו ארגון שעל חיסולו נתבשרנו פעמים אינספור בעבר, פיגוע טרור בלב בגדד. בכך הוכיח כי הוא חי ובועט.
דאעש, ולצידו תנועות מתונות ממנו לכאורה, דוגמת האחים המוסלמים במצרים ובמדינות אחרות, הוכו אמנם וירדו למחתרת. הן כשלו משום שקיצוניות מובילה בהכרח לנחשלות, כמו שמוכיח הניסיון של שלטונו הכושל של חמאס ברצועה או אחיזת החנק של חיזבאללה בלבנון, שהביאה מדינה זו אל פשיטת רגל, אבל מתחת לפני השטח רוחשת הקיצוניות האסלאמית ומחכה להזדמנות לפרוץ.
דאעש מיהר להרים ראש בעיראק משום שזיהה חולשה, והוא מעריך כי תחת ביידן תנתק עצמה ארה"ב מן האזור. ואילו האחים המוסלמים מחכים שביידן ינזוף בשליטים הערבים על שאינם דמוקרטים ויאפשר ל"אחים" ולדומיהם לשוב ולהרים ראש. אחרי הכל, ממשלים דמוקרטיים נוטים להחשיב תנועות אלו כמבטאות אותנטיות של הציבור ומי שנבחרו באופן דמוקרטי על ידיו. עוד מי שמזהה או שמא מייחלת לשינוי היא טהרן, ששלחה מסר מחבק ומאיים כאחד. האיראנים, וליתר דיוק פניו המחייכות של משטר האייתוללות, שר החוץ זריף, הכריז כי איראן מבקשת אחר הסכם עם ביידן, אבל איים כי בלא הסכם תמשיך איראן בשלה. ובינתיים, שלוחיה של טהרן ממשיכים להתפרע בכל רחבי המזרח התיכון, דוגמת תימן שבה הפכו שיגורים של מזל"טים מתאבדים מתוצרת איראנית לעבר מטרות בסעודיה דבר של שגרה. גם בירושלים חוששים כי ישראל תהפוך למטרה עבור טילים ומזל"טים שישוגרו מתימן.
אבל גם ישראל ובעלות בריתה אינן מחכות לביידן. ישראל הגבירה בשבועות האחרונים את קצב התקיפות שלה נגד יעדים איראניים ובכך היא שולחת מסר ברור כי תתמיד במאבק חסר הפשרות למנוע את התבססותה של איראן בסוריה.
אף מדינות המפרץ נערכות לבאות, והן היו מוכנות לסתום את האף או לבלוע את הגלולה המרה ולהתפייס עם קטר במחשבה, מוטעית יש להודות בצער, שאם קטאר תוכנס אל תוככי הנגמ"ש העושה דרכו לעימות הבלתי נמנע עם איראן, הרי תימנע מלירות בתוכו.
לנוכח מציאות זו, ובהתחשב בהלכי הרוח בממשלו של ביידן בשאלת המזרח התיכון, אולי עדיף שהממשל האמריקני יוסיף להתמקד בבעיותיו מבית ויותיר את המדיניות האמריקנית באזור ללא שינוי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו