בית המשפט העליון החליט לקבל חלקית את עתירת עמותת "טבקה" לצדק ושוויון ליוצאי אתיופיה שהוגשה נגד נוהל הצגת תעודת זהות וחובת הזדהות בפני שוטר.
הנוהל הוחל ממרץ 2019 ובמסגרתו שוטר בתפקיד יכול לא רק לבקש מתושב תעודת זהות ללא שהתקיים חשד, אלא גם לתשאלו ולהפיק מידע נוסף באמצעות מאגרי המשטרה.
בית המשפט קבע כי הנוהל אינו עולה בקנה אחד עם הסמכות המצומצמת שהוקנתה למשטרה בחוק החזקת תעודת זהות והצגתה וקיים חשש שהסמכות תופעל בשרירות תוך פגיעה בזכויות אדם. ההחלטה התקבלה בדעת רוב בה תמכה נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר, כנגד דעתו החולקת של השופט אלכס שטיין וגרס כי החוק אינו מחייב אזרחים להציג תעודת זהות כלל לשוטרים.
אומנם על פי חוק כל תושב שמלאו לו 16 שנה חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, אך בית המשפט עמד על כך שבכדי להימנע מתיוגם של אנשים כחשודים בלא סיבה, מותר לעשות שימוש בסמכות זו רק כשמתעורר צורך ספציפי.
בית המשפט גם דחה את טענת המשטרה לפיה סעיף 2 לחוק תעודת זהות מקנה לשוטר "סמכויות שיטור נוספות" מעבר לעצם הדרישה להזדהות באמצעות תעודת זהות, ובהן סמכויות תשאול, בדיקת פרטים במסוף, בירור טלפוני עם המוקד וכיוצא באלו פעולות. השופטים קבעו כי פעולות אלו מובילות לפגיעה ניכרת בזכויות אדם ובהן חופש התנועה, כבוד האדם והזכות לפרטיות ולפיכך נדרשת הסמכה מפורשת לביצוען בחוק.
השופטים הדגישו כי ביסוד הדרישה להזדהות באמצעות הצגת תעודת זהות מצוי הצורך לברר את זהותו של אדם, ולא ניתן לראות בה "כלי" לביצוע "מסע דיג" ביחס לאדם שהתנהגותו אינה מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה.
בית המשפט הורה כי אם לא יגובש בתוך 90 ימים נוהל חדש התואם שיכלול קריטריונים מפורטים ותבחינים ברורים להפעלת סמכויות השיטור האמורות, לא תוכל המשטרה להמשיך לעשות שימוש בנוהל הקיים.
השופט שטיין היה אף קיצוני מכך וסבר כי יש לקבל את העתירות במלואן ולקבוע כי החוק אינו מתיר לשוטר לדרוש לראות תעודת זהות כלל מאזרח. כפועל היוצא מכך, סבר השופט שטיין כי שוטר אינו רשאי לדרוש מאזרח כי יציג בפניו תעודת זהות, אלא אם כן יש בידי אותו שוטר סמכות לדרוש את הצגתה מכוחו של דין אחר, למשל סמכות העיכוב הקבועה בחוק המעצרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו