הלחנת מחזות הזמר "קזבלן"' ו"עוץ לי גוץ לי", שירי להקות צבאיות והלחנת הפסקול לסרטים כמו "מבצע יונתן" הם רק חלק קטן מיצירתו של דובי זלצר, חתן פרס ישראל ואחד המלחינים המשפיעים ביותר בתולדות הזמר העברי, שמחרתיים יחגוג יומולדת 90.
באיזכורים ברשת מצוינת שנת לידתו כ־1932, אבל לדברי זלצר, מדובר בטעות ברישום שאותה מעולם לא טרח לתקן. "הורידו לי שנה, לא תיקנתי וככה זה המשיך, אבל השבוע אני חוגג 90", הוא אומר בשיחה מרומא, שם הוא מתגורר עם בת זוגו.
"אני 52 שנים עם אהובת ליבי, אנחנו על הקו בין ישראל לאיטליה כל הזמן, אבל עכשיו בגלל הקורונה, נשארנו ברומא", מספר זלצר. "באיטליה אותו זיפת כמו בכל המקומות בעולם, אנחנו זזים מעט מאוד, לא יכולים לנסוע למקומות רחוקים, אין טיסות. אנחנו משתדלים לחיות חיים נורמליים, לצאת קצת לשאוף אוויר. המסעדות נסגרות ב־18:00 בערב, ולמעשה בערבים העיר לגמרי משותקת. יש ברומא מעט אנשים כרגע ובערב היא ריקה לחלוטין".
"שירים הם לצעירים"
כשהוא נשאל איזו מבין יצירותיו הקאנוניות היא האהובה עליו ביותר הוא מתקשה להחליט. "יש כמה דברים שקיבעו את מעמדם כמו 'עוץ לי גוץ לי' ו'קזבלן' - המחזמר שבגללו הכרתי את הידיד הכי גדול שיש לי ואחד האמנים הכי נערצים על ידי, יהורם גאון. אחד הדברים הכי חשובים שכתבתי זו יצירה שנוגנה לא רק על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית אלא גם על ידי הפילהרמונית של ניו יורק ובאיטליה - וזה הרקוויאם לזכרו של יצחק רבין. אני חושב שאני בר מזל בזכות האנשים שפגשתי ושיצרתי עבורם, זמרים כמו יהורם גאון, חוה אלברשטיין וגאולה גיל, במאים כמו מנחם גולן, יואל זילברג ושמואל בונים, מפיקים כמו פשנל, משוררים כמו שלונסקי, אלתרמן, חיים חפר".
אתה מעודכן במה שקורה בישראל?
"אני כל הזמן מתעניין, מקבל עיתונים. למעשה לבי חי בארץ. יש לי בישראל משפחה של אחי בקיבוץ בית אלפא. אני מחכה לרגע שבו אפשר יהיה לטוס לארץ. עד לפני שנתיים היה לי בית בישראל, ואני רוצה לקנות שוב בית בארץ".
אתה ממשיך ליצור?
"אני איש זקן, צריך לתת לצעירים לכתוב (צוחק). אני עדיין מתבשל עם משהו גדול, יצירה קלאסית. לגבי הלחנת שירים - בגילי אין לזה היגיון. אתה כותב שירים בשביל הזמרים של היום, שישירו אותם, לא כדי לשמור במגירה, ואני משאיר את מלאכת כתיבת השירים לדור הצעיר. כתבתי הרבה שירים שליוו את ההיסטוריה של ישראל בתקופות השונות.
"נהניתי מאוד מהחידושים שעשו לשירים שלי כמו 'הורה היאחזות' שעשתה להקת כוורת ו'הנני כאן' שפתאום התעורר שוב. יש גם שירים שלי שמופיעים בפרסומות, כמו 'לא נפסיק לשיר' או 'בוקר טוב' מ'עוץ לי גוץ לי', אז כנראה שאלה שירים שעדיין מושכים את תשומת לב הקהל. אין לי ילדים, הילדים שלי זה השירים שלי והיצירות שלי, הילדים האלה עושים את העבודה בשבילי.
"אני לא כל כך מעודכן בזמרים הצעירים היום. מה שכן, בכל ביקור בארץ הייתי הולך לתיאטרון, לקונצרט של הפילהרמונית ולאופרה הישראלית. מוסדות התרבות שלנו הם ברמה בינלאומית".
"אסור שזה יקרה. אלה החיים שלנו, חיי הרוח והתרבות שלנו. מה החזיק את עם ישראל במשך אלפי שנים, עם כל הבעיות והרדיפות, אם לא התרבות והשפה העברית? זה גם מקור ההשראה שלי בכל מה שעשיתי, כשאני רואה מה קורה היום - זה מעציב אותי ביותר. אין לי פתרון למצב הזה, אבל חכמי האומה צריכים לשבת ולמצוא פתרון. ארץ בלי תרבות זה גזר דין מוות".
יהורם גאון מפרגן
יהורם גאון מקיים עם זלצר קשרי חברות ויצירה ארוכי שנים. "כשאני מסתכל על כברת הדרך המוזיקלית שלי, אז זלצר וחיים חפר הם המשמעותיים ביותר עבורי", הוא אומר. "70 אחוז ממה ששרתי בסרטים, בתוכניות היחיד שלי או במחזות הזמר זה מוזיקה שכתב לי זלצר. עבורי הוא תשתית של העשייה שלי לכל אורך השנים. אנחנו ידידים טובים של שנים. אני מעמיד אותו בשורה אחת עם הנפילים שלנו: משה וילנסקי, סשה ארגוב, מרדכי זעירא ונעמי שמר. ביחד עם זלצר אלה חמשת הגאונים בעיניי".
מהי, לדעתך, התרומה העיקרית שלו לתרבות הישראלית?
"הוא שייך לדור של מלודיסטים. היום המנגינה זה משהו שמפריע לקצב (צוחק). השירים שלו הם אריות. הוא כתב קודם כל עם כינורות ופסנתר. התופים היו הכלי האחרון שהוא חשב עליו. היום מתחילים את השיר מהתופים. בשירים של זלצר אי אפשר להתחבא מאחורי תופים. השירים שלו הם תשתית מופלאה ונהדרת. הוא הביא איתו מוטיבים מהמקום שממנו בא ויצר פה משהו חדש, יש מאין".
