"החזרה לשגרה שווה את הסיכון"
נגה מרום (15.5) תלמידת כיתה י' מפתח תקווה
"אני כבר מחכה להגיע לגיל 16 כדי להתחסן נגד קורונה", מסבירה נגה מרום, תלמידת כיתה י' מפתח תקווה.
היא מונה כמה סיבות: "קודם כל, החיסון יאפשר לי יותר עצמאות וחופשיות - אוכל לטוס לחו"ל וללכת לקולנוע, ויהיה לי פחות סיכון וחשש להידבק". מרום היא בת להורים חירשים, שמספרת שהיא אוהבת להיות עם חבריה: "אני מתגעגעת אליהם, ואם אתחסן זה יקרב את החזרה לשגרה".
לדבריה, כמה בני משפחה שלה, ובהם הוריה, הסבים והדודים שלה, חוסנו נגד קורונה ומרגישים טוב. "אני לא חוששת מהחיסון", היא מדגישה, "אני יודעת שעד שאני אגיע לגיל 16 יספיקו כבר ללמוד על החיסון ואולי לשפר אותו, מה שגם מוריד מהלחץ. מובן שתופעות הלוואי לטווח הארוך הן מפחידות, אבל אני חושבת שהחזרה לשגרה שווה את הסיכון".

מרום מוסיפה כי מאז פרצה הקורונה היא הכניסה לה לחיים גם דברים טובים: "למדתי להכיר את עצמי יותר לעומק, להעריך את הדברים הקטנים ולהיות עם המשפחה המדהימה שלי, אך עם זאת גם הרגשתי לא מעט פעמים תחושת שעמום, תסכול וגעגועים לאנשים שחשובים לי".
"התאכזתי שאצטרך לחכות"
הלל שיין (15.2) תלמידת אולפנת אמי"ת גבעת שמואל
"חגגתי יום הולדת 15לפני כחודש, ממש כשהודיעו שרק מגיל 16 אפשר להתחסן נגד וירוס הקורונה", מספרת הלל שיין, שלומדת בכיתה ט' באולפנת אמי"ת גבעת שמואל. ההודעה הזו אכזבה אותה. "כשהודיעו שמי שעדיין לא בן 16 לא יכול להתחסן, התאכזבתי שאצטרך לחכות עוד שנה. אני מאוד רוצה להתחסן כי החיסון יאפשר לי לחזור לשגרה שלי ולעשות את מה שאני באמת אוהבת. כל כך הרבה זמן לא הלכתי לסרט עם חברות, לא ישבתי במסעדה, לא הלכתי לבני עקיבא, ואני אפילו מתגעגעת לשבת כל בנות הכיתה יחד בכיתה וללמוד".

אחת האהבות הגדולות של שיין היא ריקוד: "המון זמן לא רקדתי בסטודיו, ואני כל כך אוהבת לרקוד. אני חושבת שאם אני וכל בני גילי נהיה מחוסנים, נוכל לחזור לשגרת החיים שלנו מהר יותר ולא נחשוש להידבק במחלה". מאז חודש מארס, אז פרצה המגיפה, הלל לא ביקרה בבית של סבה וסבתה - ולא ישבה איתם לארוחה משותפת. "זה מאוד חסר לי", היא מסכמת, "סבא וסבתא שלי כבר התחסנו, ואני מקווה שלמרות שלא התחסנתי אוכל להיפגש איתם כמה שיותר מהר".
"הלימודים מהבית הם סיוט עבורי"
אביב ברק (,(15.5 תלמיד רשת אנקורי בראשון לציון
"חשוב לי להתחסן כדי להגן על המדינה שלנו, על המשפחה ועל האנשים החשובים לי", מסביר אביב ברק, תלמיד כיתה י' בתיכון אנקורי בראשון לציון. לדבריו, קשה לו לראות את החשש של האנשים לצאת מהבית, והוא מאמין כי שככל שיותר אנשים יתחסנו, כך יהיה בטוח יותר: "אני רואה ילדים מהכיתה שלי, חברים של המשפחה שלי, ובעיקר את סבתא שלי, מפחדים לצאת מהבית - וכואב לי לראות את הפחד שלהם".

הוא מוסיף כי החיסונים יסייעו לתלמידים לחזור לשגרת לימודים: "כבר שנה שאנחנו נאלצים לשבת כמה שעות ביום וללמוד מהבית, ועבורי זה סיוט. אי אפשר להתרכז וללמוד, ואני בכלל לא מתחיל לדבר על הקושי הרב שיש למורים ללמד אותנו". ברק מציין: "אני מכיר אישית ילדים שכבר ויתרו ומעדיפים לא ללמוד ולהבריז מהלימודים, רק בגלל שאבדה להם התקווה".
הוא מודע לכך שיש לא מעט אנשים שחוששים מהחיסון: "אני יודע שיש מי שמפחדים לקחת את החיסון בגלל תופעות לוואי ונזקים, אבל אני לא אחד מהם. אני מאמין בכל המדענים שישבו, חשבו והשקיעו חודשים בליצור את החיסון לנגיף הקורונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו