ישראלים עושים קניות בקניון ממילא בי-ם בצל הקורונה // צילום: אורן בן חקון // ישראלים עושים קניות בקניון ממילא בי-ם בצל הקורונה

מדד אמון הצרכן: הישראלים פסימיים לגבי עתידה הכלכלי של המדינה

אופטימיות זהירה לגבי המצב הכלכלי של משק הבית לצד פסימיות בנוגע למצב הצפוי במדינה • אין תכנון לרכישות גדולות בשנה הקרובה • הלשכה המרכזית לסטטסטיקה מציגה תמונת מצב מטרידה

בצל שנת הקורונה החולפת, ועם פתיחתה של שנת 2021 היישר אל סגר מהודק, מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם היום (רביעי) חושף: הישראלים פסימיים לגבי מצבה הכלכלי הצפוי של המדינה ונמנעים מתכנון רכישות גדולות. 

על פי דו"ח הלמ"ס, במחצית הראשונה של חודש ינואר נרשמה ירידה במדד אמון הצרכנים שעומד כעת על – 16%-. במחצית השנייה של דצמבר, לשם השוואה, נרשמה עלייה ל- 11%-.  בחודש אפריל האחרון המדד רשם שפל של כל הזמנים בשיעור של 31%-. 

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה. 

ירידה נוספת שחושף הסקר היא במאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה, שעומד כעת על 13% - . לעומת זאת, במחצית השנייה של חודש דצמבר נרשמה עלייה ל – 5%-. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד על ערך חיובי של 2% ומצביע על אופטימיות זהירה, זאת לעומת המחצית השנייה של חודש דצמבר בו עמד על 6%. כמו כן, לפי הסקר, בקרב הישראלים אין תכנון לרכישות גדולות לשנה הקרובה, שכן המדד עלה ל – 29% -  לעומת השנה  שעברה בה נרשמו -24% -.

סקר מדד אמון הצרכנים נערך מדי חודש בקרב בני 21 ומעלה ואוסף מידע על הערכות הצרכנים באשר לשינויים הצפויים במצב הכלכלי. ככל שערך המדד גבוה יותר כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר. לסקר מספר מטרות: לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים, לאסוף מידע על הערכת השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן, לסייע בזיהוי תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים ולאסוף מידע על ההערכות בנוגע לרכישות גדולות ועל השינויים הצפויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו