כשלושה רבעים מהגירעון אשתקד מיוחסים להשלכות מגיפת הקורונה - כך עולה מדו"ח המדיניות המוניטרית למחצית השנייה של 2020 שפרסם אתמול בנק ישראל. מחצית מהגידול נובעת מגידול ההוצאות ורבע ממנו מירידה בהכנסות ממסים בשל המשבר. בדו"ח מצוין כי בתרחיש החיסון המהיר - שלמעשה מתממש בימים אלו - התוצר צפוי להתרחב ב־6.3% בשנה זו וב־8.5% בשנת 2022. שיעור האינפלציה השנה צפוי להסתכם ב־0.6%, וב־0.9% נוספים ב־2022.
שיעור האבטלה הרחב צפוי לרדת על פי תחזית בנק ישראל לרמה של 7.7%, ובהמשך ל־5.4% עד לסוף השנה הבאה. להערכת בנק ישראל, הגירעון יירד ל־8% מהתוצר השנה וייחתך ל־3.6% בתום השנה הבאה - מעט מעל רמתו טרום המשבר. בהתאמה, יחס החוב לתוצר יסתכם ב־77% וב־75% מהתוצר - לעומת 60% טרום המשבר. זאת בהנחה שהממשלה תנקוט צעדים מרסנים, לרבות הפחתת הוצאות והעלאת מסים. ללא התאמה כזאת ההוצאות הצפויות על בסיס ההחלטות הקיימות יביאו לגירעון של כ־4% תוצר ב־2022 (במקום התחזית הנוכחית לגירעון של 3.6%).
בנק ישראל מזכיר כי בחודש יולי האחרון התקבלה לראשונה החלטה לתמוך בשוק האג"ח הקונצרניות בשוק המשני בהיקף של 15 מיליארד שקלים. נוסף על כך, הוחלט על חידוש התוכנית המיוחדת להרחבת היצע האשראי לעסקים קטנים ועל יצירת תשתית להרחבת מגוון הנכסים שהבנקים יוכלו לקבל כבטוחה להעמדת אשראי. בהחלטת חודש אוקטובר הודיעה הוועדה על הגדלת תוכנית רכישות, גם של האג"ח הממשלתיות, ב־35 מיליארד שקלים.
כמו כן, הוחלט על נדבך חדש בתוכנית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים: בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית שלילית, של 0.1%, לראשונה בישראל, בהתאם לתנאים שנקבעו. במהלך המחצית השנייה הושארה הריבית המוניטרית ללא שינוי - 0.1%. מלבד הכלים שפורטו לעיל, המשיך בנק ישראל במהלך המחצית לרכוש מט"ח. לצד הכלים המוניטריים שהפעילה הוועדה בתקופה הנסקרת, נקט הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל כמה צעדים נוספים בשוק האשראי.
בנוגע לפעילות הריאלית המקומית, הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הוועדה המוניטרית במחצית הנסקרת תיארו את התאוששות המשק הישראלי בחודשי הקיץ, אך גם את הפגיעה החדה בפעילות בעטיו של הסגר השני בספטמבר-אוקטובר. בתקופת הסגר השני ניכרה ירידה חדה בפעילות, אך בעוצמה מתונה מזו שהיתה בסגר הראשון. נתוני שוק העבודה מלמדים כי טרם הטלת הסגר השני התייצב שיעור האבטלה הרחב סביב 12%-11%, וכי במהלך הסגר השני בתקופת החגים נסקה האבטלה עד לכ־23% (במחצית הראשונה של אוקטובר). אחרי הסגר שיעור האבטלה ירד בהדרגה ועמד במחצית הראשונה של דצמבר על כ־12.7%.
אשראי מסוכן
יתרות האשראי הבנקאי, הן של העסקים הקטנים והן של האשראי המסחרי, נותרו יציבות לאורך המחצית. יתרת האשראי הבנקאי שבגינו נדחו התשלומים במסגרת המתווים לדחיית תשלומי הלוואות, שיזם הפיקוח על הבנקים, עומדת על כ־160 מיליארד שקלים, מתוכם כ־65% (104 מיליארד שקלים) הלוואות לדיור וכ־13% (21.1 מיליארד שקלים) אשראי לעסקים זעירים.
על כ־41% מיתרות האשראי הנדחה טרם חודשו התשלומים. הפעילות בקרן למתן אשראי בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים נמשכת גם במסלול שבסיכון מוגבר. שיעור הניצול של הקרן לעסקים גדולים נותר נמוך ויציב. בנק ישראל מציין בדו"ח כי הוועדה דנה בסיכונים שעדיין כרוכים במשבר הנוכחי, כגון ההתפתחויות של המגיפה והחיסונים, סיכוני התחלואה בחורף, הסיכונים להחמרה נוספת בהגבלות, הסיכונים שבשווקים בחו"ל והשפעתם על ישראל וגם אי־הוודאות הפוליטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו