דו"ח חושף את מפעל העינויים של אסד

הזוועות המתרחשות במערכת בתי הכלא הסורית אינן בגדר סוד, וכלי תקשורת זרים חשפו בעבר את השיטתיות שבה מבוצעים מעשי הרג ועינויים מאחורי חומות בתי הכלא של משטר אסד. כעת, דו"ח שמפרסם ארגון אסירים לשעבר חושף כיצד משתמש המשטר בסחיטה ובשוחד על מנת לממן את מערכת הכליאה האכזרית.

הדו"ח, שפורסם על ידי איגוד האסירים והנעדרים של כלא סיידאניא, תחקר יותר מ-1,500 אסירים ששוחררו מאחד מבתי הכלא הידועים לשמצה של המשטר הסורי, ומצא כי לפחות רבע מהם התבקשו לשלם סכומי שוחד העולים על 5,000 דולר, הון עתק בסוריה בתקופת מלחמת האזרחים.

על פי המסמך, אסירים שלהם משפחות המתגוררות מחוץ לגבולות סוריה נהפכו קורבנות לסחיטה שיטתית, ושילמו סכומים של 30,000 דולרים ויותר. הרשויות דרשו שוחד בעבור רוב הדברים האלמנטריים, כגון אספקת מזון אכיל וביקורי משפחות, אבל גם לצורך קיצור עונש ושחרור אסירים. בין מקבלי השוחד נמצאו שופטים, מנהלי בתי הכלא, סוהרים ואפילו חוקרים, שדרשו כסף על מנת להקל בעינויים שהעבירו את האסירים. בדו"ח נטען כי מנגנון הסחיטה הוא כלי המשמש את המשטר, שמתקשה לשלם משכורות לעובדיו, ותפקידו לדרבן את עובדי מערך הכליאה העצום של סוריה.

דיאב סריח, מחבר הדו"ח, סיפר ל"גרדיאן" הבריטי: "זו תעשייה של כליאה ועינויים. קיומו של המשטר הסורי נשען לחלוטין על כוחות הביטחון והמודיעין. הממשלה משלמת משכורות עלובות ומעודדת שחיתות וסחיטה. כספי השוחד משמשים את התשתית למערכת הרקובה כולה.

"חלק גדול מהכסף מגיע, בסופו של דבר, לכיסים של בכירי המשטר. אותם בכירים לא יכולים להשתמש בחשבונות זרים בשל הסנקציות על השלטון, אז הם מחזיקים מזומנים וחפצי ערך", הסביר דיאב.

בין 100,000 ל-250,000 בני אדם הוחזקו במערכת הכליאה של משטר אסד לפני פרוץ המרד בסוריה בשנת 2011. כעת מעריכים כי קרוב למיליון בני אדם עברו בשערי בתי הכלא ומתקני העינויים של המשטר הסורי מאז שפרץ המרד, ועשרות אלפים מהם מתו שם. בכלא סיידניא לבדו, על פי דו"ח של ארגון אמנסטי, הוצאו להורג קרוב ל-17,000 אסירים בין השנים 2011 ו-2015. בשנת 2016 טען משרד החוץ האמריקני כי במקום נבנתה משרפה על מנת להיפטר מגופות הנרצחים.

עבדאללה (שם בדוי) מוזכר בדו"ח של איגוד האסירים והנעדרים של כלא סיידניא, וסיפורו שובר לב אך לא חריג. הוא נעצר לאחר שערק מהצבא הסורי ועבר בין תשעה בתי כלא שונים. משפחתו, המתגוררת מחוץ לסוריה, שילמה עשרות אלפי דולרים על מנת לשמור עליו בחיים ובסופו של דבר להביא לשחרורו. על אף שקרוביו העבירו הכספים כנדרש באמצעות עורך דין המקורב למשטר, עבדאללה הוכה ועונה.

"בכל יום מתו בערך ארבעה או חמישה אסירים. רובם מרעב, אחרים מהעינויים והמכות. הסוהרים היו נכנסים לתא מדי פעם ומכים אסירים אקראיים ללא סיבה מיוחדת, על מנת להשאיר את כולם במצב של פחד מתמיד", גלל עבדאללה את סיפורו בדו"ח.

בעוד שקרוביו זכו לראותו משוחרר מהכלא, למשפחות רבות אחרות לא היה מזל שכזה. נדיה (שם בדוי) המוזכרת בדו"ח שילמה אלפי דולרים לפקידים של המשטר על מנת לגלות מה עלה בגורל בעלה, שנעצר על ידי כוחות הביטחון לפני חמש שנים, אך לא הועבר לה כל מידע. בעדותה היא כותבת: "הייתי בטוחה שאזכה לדעת משהו, אך אף תשובה מעולם לא נתקבלה. זה שבר אותי לחלוטין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו