החתמתו של טיילור רוצ'סטי בהפועל חיפה היא אחד המהלכים המפתיעים בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות, כזה שמהווה הצהרות כוונות מצדה של העולה החדשה: היא כאן כדי להישאר.
"הכל התחיל עם התשוקה שלי לשחק בישראל", מסביר רוצ'סטי ל"ישראל היום" בראיון ראשון מאז החזרה לארץ איך הגיע דווקא להפועל חיפה, "היה לנו ברור שאנחנו רוצים לחזור לפה, כי אנחנו אוהבים את המקום הזה, במיוחד כרגע עם הקורונה והמצב בעולם. התחלתי לדבר עם קבוצות, וברגע שנוצר קשר עם חיפה ישר הרגשתי שמדובר במשפחה ונוצר חיבור עם האנשים. יש פה פרויקט מיוחד והתרגשות גדולה בגלל שזו העונה הראשונה, ולי יש תשוקה גדולה לכדורסל, אז נראה כמו התאמה מושלמת".
דיברת גם עם הפועל חולון, למה זה לא הסתדר?
"אין לי דבר רע להגיד. שחקן מסתכל על האופציות שיש לו וצריך לקבל החלטה. בסופו של דבר ההתאמה הטובה ביותר שלי הייתה חיפה. זאת תקופה מיוחדת של המועדון שאני שמח להיות חלק ממנה".
מה אתה הולך להוסיף לקבוצה?
"אני חלק מהפאזל של הקבוצה ולא הקבוצה חלק מהפאזל שלי. הם שיחקו טוב לפני שהגעתי, והמטרה שלי היא לעזור להשיג את המטרות. אני אסיר תודה על ההזדמנות. יש לי הרבה ניסיון, תשוקה ואהבה לכדורסל. אני רוצה להביא את זה כל יום לאימונים ולמשחקים, להנהיג על המגרש ומחוצה לו. עם המילים שלי אני יכול לדחוף אותנו לנצח משחקים וארצה להיות מנהיג ששומעים אותו".
רוצ'סטי בן ה-35 נולד ביוסטון לאב יהודי ולאם נוצרייה, ולאחר מכן עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס. הוא התפתח כשחקן במכללת וושינגטון סטייט שם שיתף פעולה בין היתר עם קליי תומפסון. השלב הבא היה הקריירה המקצוענית ברחבי העולם שהתפרשה על 11 שנים ו-16 קבוצות - והיד עוד נטויה. באמצע הוא הספיק לזכות במלך הסלים של היורוליג, לשחק במכבי תל אביב כמתאזרח וגם בנבחרת מונטנגרו, ואף חתם על חוזי עתק בליגה הסינית.
ב-2015, כשחתמת במכבי ת"א, רבים התרעמו על הדרך שבה קיבלת את האזרחות הישראלית.
"זאת שיחה מעניינת. יש הרבה אנשים שונים שמרגישים שונה בעניין הזה, ובנוגע לעובדה שבעבר שיחקתי עבור מונטנגרו ועכשיו אני ישראלי. איך שחקנים יכולים להגיע לישראל ולשרת בצבא ולקבל תעודת זהות? יש חוקים בכל מקום כמו שבליגה הישראלית יש. יש חוקים ומשחקים לפי החוקים. אחד החוקים שיש זה מה אתה צריך לעשות או במה אתה צריך לעמוד כדי לקבל אזרחות ישראלית. אני עומד בחלק מהפרמטרים וכך קיבלתי את האזרחות. כשהגעתי למכבי חתמתי כאמריקני ולא ידעו על השורשים היהודיים שלי. רק בדיעבד התחילו לבדוק את זה ועברתי את התהליך".
אמרו אז שאתה הולך לכנסיות ולא מתאים שתקבל אזרחות על השורשים היהודיים שלך.
"אחת הברכות בחיים שלי זה שעברתי בהרבה מדינות וחוויתי המון תרבויות שונות. הרבה שנים הייתי ליד אנשים דתיים וחוויתי הרבה חגים וטקסים של הדתות השונות. אני לא רואה בכך שום דבר רע".
באותה עונה (2015/16) הגיע רוצ'סטי לישראל עם ציפיות גבוהות כמלך הסלים של היורוליג והרכיב קו אחורי מוכשר ומסקרן עם ג'ורדן פארמר. אבל הציפיות התרסקו במהירות, גיא גודס פוטר והוחלף על ידי ז'אן טבק. הצהובים הודחו כבר בשלב הראשון של היורוליג, כשזכורה בעיקר הפארסה במשחק החוץ מול דרושפאקה, בה מכבי ת"א ניסתה לא לנצח כדי לגרור את המשחק להארכה. בהמשך גם הודחו מהיורוקאפ ואף הפסידו את האליפות בליגה הישראלית.
"במכבי יש ציפיות גבוהות וצריך להביא תוצאות מהר, כי זאת קבוצה שדורשת הרבה, אבל אני חושב שהבעיה הייתה השינויים המהירים. הגעתי ושיחקתי בשביל גיא גודס, אהבתי אותו והרגשתי שמגיע לו להוביל את הקבוצה ואז היו הרבה שינויים. הביאו את ויטור פבראני, אבל הוא לא היה בריא. בריאן רנדל היה חולה והיו לנו עוד הרבה פציעות. סוד ההצלחה הוא לשמור את הבסיס המרכזי של הקבוצה במשך כמו שנים כמו שריאל וצסק"א עושות. תזכור גם שהפורמט בזמנו היה קצר מאוד. היום אם אתה פותח רע יש לך זמן לחזור לעצמך, אבל אז מאזן של 6:4 שלח אותך הביתה".
רוצ'סטי מחייך במבוכה כשהוא נזכר באותו משחק בטורקיה. "צריך לשנות את הפורמט כך שלא תהיה משמעות להפרשי סלים. אם יש שוויון בנקודות בין שתי קבוצות צריך להיות משחק נוסף ביניהן על העלייה. הסיטואציה הזו שקבוצות משחקות על ההפרש במקום לשמור על הניצחון היא לא נעימה. תאר לך שהיו עושים משחק מכריע בין מכבי לדרושפאקה במקום נייטרלי על העלייה לשלב הבא, זה היה נהדר עבור האוהדים, השחקנים, הקבוצות וגם בשביל המפעל. אני גם מאמין שצריך להיות פלייאוף במקום פיינל פור".
מסביב לעולם
אתה אחד הקלעים המוכשרים ששיחקו באירופה בעשור האחרון וגם זכית במלך הסלים של היורוליג, אז למה כל שנה החלפת קבוצה ולא נשארת באותו מקום יותר זמן? אתה הרי לא אישיות בעייתית...
"אנשים שמכירים אותי מבינים, אבל לאנשים באירופה קשה להבין. כבר כשהייתי ילד תמיד רציתי לנסוע בכל העולם, לשחק כדורסל בהרבה מקומות ולחוות כמה שיותר. תמיד יש לי את הרצון לשנות אווירה, קבוצות ומדינות ולנסות דברים חדשים. לדוגמה, ב-2018 הייתה לי הזדמנות להישאר ביורוליג, אבל פתאום קיבלתי הצעה מסין שאף פעם לא הייתי שם, אז הלכתי. אני תמיד אוהב שינויים ואת סגנון החיים הזה. כעת עם משפחה וילדים זה שונה ואני רוצה לחזור למקומות שאני מכיר ולכן הייתי בבלגרד ועכשיו בישראל כדי שתהיה לנו יותר יציבות".
עם זאת מוסיף רוצ'סטי: "מכבי זה המקום היחיד שחתמתי בו על חוזה ארוך טווח וחשבתי להישאר הרבה, אבל הם החליטו לא להמשיך".
בשנים האחרונות היו שמועות שאולי תחזור למכבי, וגם דיבורים על הפועל ירושלים.
"יש לי מספיק ניסיון כדי להגיד לך שעד שאתה רואה נייר עם מקום פנוי לחתימה שלך זה הכל שמועות. היו כמה פעמים שדיברתי עם הסוכן שלי על חזרה לישראל כי אני אוהב את המקום הזה ויש לי אזרחות, אבל לא היה שום דבר רציני".
אם משחק ההגנה שלך היה משתפר היית יכול להגיע רחוק יותר?
"הסוכן שלי אמר לי משהו מצחיק לגבי זה. דיברנו עם קבוצה, לא משנה שמה, והם אמרו שהם מודאגים מההגנה שלי. הסוכן שלי ענה שאם הייתי טוב כמו שהם רוצים לא היינו מדברים איתם", הוא צוחק, "לכולם יש חולשות וחוזקות, ואני בוחר להתרכז במה שאני מביא לקבוצה, למשפחה ולחיים. לאוהדים ולמבקרים קל להתמקד בחולשות, אבל זה לא ספורט יחידני כמו טניס, אלא קבוצתי. כל אחד מביא את החוזקות שלו ומתגברים יחד על החולשות. אני מתאמן כל החיים ועדיין יש לי חולשות, אין טעם לבזבז זמן על זה".
בוא נחזור אחורה. מי היה מנצח בתחרות השלשות במכללה, אתה או קליי תומפסון?
"בגלל שאתה מקליט אז בטוח שאני", הוא מחייך, "אבל אם תשאל באופן פרטי אולי אגיד קליי. אחת הסיבות שאני מי שאני, היא שתמיד היה לי ביטחון ביכולות שלי. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את קליי הוא הגיע בסנדלים, טי-שירט ומכנסיים זרוקים וסתם עמד בצד וזרק לסל. הבנאדם השחיל משהו כמו 20 שלשות רצופות וכולנו הסתכלנו עליו ואמרנו לו 'וואו, אתה קולע טוב'. הוא השיב: 'הייתי קולע יותר, אבל אין לי פה את הנעליים שלי". זה בדיוק סוג הקלע שהוא - לא חושב, פשוט קולע. הוא אחד מקלעי הקאץ'-אנד-שוט הגדולים אי פעם".
רוצ'סטי מספר שדיבר לאחרונה עם כוכבה של גולדן סטייט, זמן קצר לאחר שספג פציעה שתגרום לו להחמיץ את כל העונה הקרובה. "הלב שלי - ואני חושב של כולם - נשבר בשבילו כי אני יודע כמה הוא עובד קשה וכמה הוא אוהב כדורסל. הוא אחד השחקנים שהכי כיף לצפות בהם".
"כשהכדורסל יהפוך לעסק – אפסיק לשחק"
שחקנה החדש של הפועל חיפה נשוי בשלוש השנים וחצי האחרונות לאגט, שאותה פגש בתקופה בה שיחק בלה מאן הצרפתית. לזוג יש שני ילדים, הבת ג'וי (שנתיים) והבן ליאון (6 חודשים). אשתו והילדים נמצאים בבלגרד, ובהפועל חיפה פועלים כדי להכניסם לישראל מיד לאחר הסגר. "התברכתי באישה שתומכת בי ובחלומות שלי להמשיך ולשחק כדורסל ככל שאני יכול. חוץ מג'וי וליאון, יש לה גם אותי, שזה בעצם שלושה ילדים, כך שהיא אמא במשרה מלאה, והיא עושה את זה בצורה מצוינת".
כבר חשבת עד איזה גיל תרצה לשחק?
"אני תמיד אומר לעצמי שברגע שכדורסל יהיה עסק בשבילי - אפסיק לשחק. זה אחד הדברים שאני אסיר תודה לגביהם, שיש לי עדיין תשוקה. אם הגוף שלי יעצור אותי או המשפחה שלי תצטרך שאפסיק - אפרוש. אני בטוח שזה לא יקרה בסיום העונה הנוכחית, כי אני כל-כך אוהב לשחק מול האוהדים, כך שאני לא מתכוון לסיים את הקריירה במגרשים ריקים".
אתה יודע מה תעשה ביום שאחרי?
"מגיל 5-6 ידעתי שאני רוצה להיות שחקן כדורסל, אז אני בטוח שהעולם טומן עבורי עוד הרבה הזדמנויות נהדרות. היינו קבוצת חברים נהדרת ומוזרה בסנטה ברברה, והיום חבר אחד הוא חקלאי של פירות יער וגר באמסטרדם, חבר אחר עוסק במחשבים, עוד אחד מתעסק בעולם הפיננסים בלוס אנג'לס, והרביעי הוא די.ג'יי, כך שגם אני אמצא את הכיוון שלי. כשנחליט שאני מסיים את הקריירה, אשב לשיחה עם אשתי ונחליט מה הכיוון".
בשנתיים האחרונות הוא עובר על ספר בשם A NEW 20/20 VISION, שבפברואר הקרוב יוצא לאור. "אני נרגש מזה, כי אף פעם לא גדלתי כסופר ואפילו לא כקורא. זה פשוט התחיל ממכתב שכתבתי לבת שלי על התקוות שלי לעתיד והמכתב הזה התגלגל והתגלגל והפך לספר. זה מיועד לכל האנשים בעולם, לא רק לבת שלי, עם החזון שלי והרעיונות שלי. למשל בעבר הלכתי לרופא עיניים והוא אבחן שיש לי ראייה לא טובה וחשבתי לעצמי למה? ואז הבנתי שלכל אחד יש ראייה שונה לעולם. אני ואתה רואים את העולם שונה, אז התחלתי לכתוב על הרעיונות האלה, איך לכל אחד יש את האמת שלו, אבל בסוף כולם מחפשים אהבה ואושר. זה המסר שאני רוצה להעביר – אנחנו יכולים לחיות חיים טובים יותר".
הבחירות שלי
רגע השיא: הזכייה ביורוצ'אלנג עם גטינגן (גרמניה) בעונת הרוקי שלי באירופה.
הרגע הכואב: הפציעות. אנשים מחפשים שלמות אצל שחקנים, אבל שוכחים שאנחנו בני אדם.
חמשת השחקנים הכי טובים עימם שיחקתי: ואסיליס ספאנוליס (קוסם), בריאן רנדל (לא ראיתי מישהו עם כישרון כמו שלו, הוא פשוט לא נשאר בריא), גיורגוס פרינטזיס, טריי תומפקינס, אות'לו האנטר (אחד השחקנים הטובים באירופה).
השומר הכי טוב ששמר עליי: באימונים בריאן רנדל, ובמשחקים ג'ון לינהן (שיחק בנאנסי, י"מ). אני חושב שקובי בראיינט אמר שהוא השחקן ההגנתי הכי טוב שהוא שיחק נגדו. בוא נגיד שלא חיכיתי למשחקים מולו.
המאמן שהכי השפיע: ג'ון פטריק שאימן אותי בעונת הרוקי בגטינגן. הוא הוציא אותי מאזור הנוחות שלי וזה משהו שהשפיע עליי לאורך הקריירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
