בסיכום שנת 2020 בטניס העולמי יוזכר שמו של רוג'ר פדרר כהערת שוליים. משחקו הרשמי האחרון של השווייצרי בשנה הזאת היה ב־30 בינואר, אז הפסיד בחצי גמר אליפות אוסטרליה הפתוחה לנובאק ג'וקוביץ', ומאז הוא נעדר מכל דבר. ניתוח ברך ראשון שעבר בפברואר השאיר אותו מחוץ לרולאן גארוס בפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות; נגיף הקורונה ביטל את טורניר ווימבלדון המועדף עליו, וניתוח ברך שני בחודש יוני אילץ אותו לסיים את השנה הזאת מוקדם מהצפוי ולהתחיל לחשוב על 2021.
השנה החדשה של פדרר היתה אמורה להתחיל ב־8 בפברואר באליפות אוסטרליה, אבל סוכנו טוני גודסיק נשלח לבשר את הבשורה: פדרר עדיין לא מוכן. "רוג'ר החליט שלא להשתתף בטורניר", אמר ל"איי.פי", "הוא אמנם עשה התקדמות יפה עם הברך, אבל החלטנו לחזור לתחרויות אחרי אוסטרליה".
המשמעות של הפרישה הזאת היא שהטניס העולמי ישלים שנה שלמה ללא רוג'ר פדרר. יותר מ־12 חודשים בלי שזוכה ה־20 תארי גראנד סלאם יעלה על המגרש, כל מגרש, ויכה את החבטות המהפנטות שלו. אליפות אוסטרליה תתקיים בלעדיו לראשונה מאז 1999, וכשמחברים את כל הנתונים הללו בתוספת העובדה שבחודש אוגוסט יחגוג 40, אין דרך להתחמק מהשאלות הקשות. האם הגאון השווייצרי מסוגל לחזור אחרי שנה בלי טניס? אחרי שני ניתוחים בברך בהפרש של חמישה חודשים? מול הדור הצעיר הרעב והחזק? האם יש בו את הכוחות והיכולות לזכות בתואר ה־21 והראשון מאז אליפות אוסטרליה ב־2018? או שאולי 2021 היא שנת הפרידה של הטניסאי המופלא הזה?
אליפות אוסטרליה היתה המטרה הראשונה של פדרר לשנה החדשה. ב־2020 הוא ראה איך הדור הצעיר נכנס לאט לאט למרווחים שמשאירים שלושת הגדולים, כפי שקרה בארה"ב עם הזכייה של דומיניק תים. הוא גם צפה ופרגן כשרפאל נדאל השווה את שיא הזכיות שלו כשהניף את התואר ה־20 ברולאן גארוס, ובמקביל לכל אלה תכנן את הקאמבק. בקיץ, אחרי שהתאושש בביתו שבשווייץ, פדרר שידר אופטימיות כשאמר: "עברתי שני ניתוחים וזה משפיע על השיקום. אני חייב לקחת את זה צעד אחר צעד, אבל חייב להודות שאני מרגיש טוב יותר".
מארגן אליפות אוסטרליה קרייג טילי חיזק לאחרונה את האופטימיות כשסיפר שפדרר בישר לו על כוונתו להשתתף בטורניר, אלא שכמה ימים אחר כך - כשהוכתר לספורטאי השווייצרי הגדול ביותר ב־70 השנים האחרונות - הודה פדרר ש"הוא היה רוצה, אבל זה מוקדם מדי". גם דחיית הטורניר בשלושה שבועות לא הועילה - ואחרי 21 שנים רצופות פדרר לא יהיה במלבורן.
אמן ביציאה מקברים
אז איפה הוא כן יהיה? לפי התוכניות, המדורג 5 בעולם מכוון לאזור הקיץ – למשחקים האולימפיים, לאליפות ארה"ב, וקודם כל לווימבלדון. טורניר הדשא שבו זכה שמונה פעמים נותר הגראנד סלאם היחיד שמעולם לא פספס, ואם יש סיכוי לתואר נוסף אז הוא נמצא שם. המטרה כעת היא למצוא את המסלול שיביא את פדרר לווימבלדון בריא ובכושר משחק. הוא תלוי כמובן במצב הברכיים, אך אולי גם בהישגים של יריביו נדאל וג'וקוביץ'. בכל זאת, שיא התארים ההיסטורי עומד על הפרק.
פדרר אמנם נשען על הפיזיות שלו פחות מהספרדי ומהסרבי, אבל הם את הפציעות שלהם כבר עברו - הספרדי ב־2012 והסרבי ב־2017. השווייצרי, לעומתם, היה נקי מפציעות קשות עד 2016, אלא שאז הרגליים התחילו לעשות בעיות והכל הפך קשה. כשזה מגיע בגיל 39, הקושי גדול הרבה יותר.
הסיכויים, אם כן, נגד פדרר. כל טניסאי אחר שהיה מחזיק בסטטוס שכזה בגיל כזה היה מוגדר "שחקן עבר", אלא שהשווייצרי לימד את הסביבה שלא מומלץ לוותר עליו. ב־2017, כשהיה בן 35, הוא שם סוף לבצורת בת חמש שנים ללא גראנד סלאם כשזכה באוסטרליה ובווימבלדון. באותה שנה הניף הכי הרבה תארים מאז 2007 ורשם את אחוז הניצחונות הגבוה ביותר מאז 2006. שנה אחר כך זכה באוסטרליה שוב, וב־2019, בגיל 38, הגיע לגמר טורניר ווימבלדון והשאיר תחושה שיש עוד טוב לפניו.
פדרר כבר ידע קאמבקים. הוא יצא מקברים, השתיק מבקרים והגדיר את הסיכויים מחדש. "הוא מלא מוטיבציה, זה מדהים", העיד מאמנו איבן ליוביצ'יץ' כשניסה לענות על השאלה שתלווה את פדרר ב־2021: למה הוא ממשיך לשחק למרות הכל?. "הוא רוצה לחוש שוב את תחושת התחרותיות ולשחק כפי ששיחק לפני הפציעה", הוסיף הקרואטי, "אנשים אולי מתקשים להבין את זה, אבל הוא ממש אוהב את הספורט הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו