אותיות פורחות באוויר

אנסמבל עתים, ארכיון גנזים ובית אריאלה העלו פרשנות יצירתית מחודשת לעשרות מכתבים של סופרים וסופרות דוגמת לאה גולדברג, עמוס קינן, אורי זוהר, זלדה • בין המציגים: מרים זהר, דרור קרן, ויקטוריה חנה ועוד

צילום: איילת נח שטרן //

אתר האינטרנט החדש "גנוזים" מפרסם עשרות חליפות מכתבים עם סופרים ומשוררים שהיו שמורים עד כה בארכיון מכון גנזים בספריית בית אריאלה בתל אביב. לצד המכתבים האישיים מתפרסמות באתר תגובות של יוצרים – שחקנים, מוסיקאים, אמני וידאו, סאונד ובובות – שכל אחד מהם מתייחס בדרכו אל המכתב. האתר פתוח לקהל ומאגר התגובות והמכתבים יתרחב עם הזמן. הפרויקט רואה אור בתמיכת משרד התרבות והמחלקה לאמנויות בעיריית תל אביב.

אמנית הסאונד ויקטוריה חנה הלחינה ושרה על פי שני מכתבים קצרים של המשוררת זלדה למשוררת יוכבד בת מרים. "רציתי פתאום להגיד לך שלום – בימים הקשים האלה", כותבת זלדה, וזה המכתב כולו. במכתב נוסף היא כותבת: "רק אתמול קיבלתי את הספר של זוזיק. וליבי יצא אלייך. ונזכרתי משום מה בטל על עלים שראיתי אי פעם לפנות בוקר". זוזיק היה בנם של בת-מרים והסופר חיים הזז, והוא נהרג בשנת 1948 בקרבות על ירושלים.

השחקן דרור קרן הקריא מכתב של עמוס קינן למנחם בגין עם ניצחונו בבחירות 1977. קינן כותב לבגין שהוא חולק על דרכו המדיניות: "הנני מאלה הסבורים שממשלת ישראל אשר תלך בדרך שאתה מתווה לה, עלולה חלילה להביאנו ממש עד עברי פי-פחת". "ואף על פי כן", הוא כותב, "היום בו נבחרת, הוא יום חג אמיתי, ויום של תקווה לישראל. וזאת יען כי הדמוקרטיה, כמו כמו הצדק, אינה קיימת אלא אם היא נראית. אם אין חילופי שלטון, לא רק כאפשרות תיאורטית אלא כמציאות, ואפילו היא מכאיבה – אין משמעות למילה 'דמוקרטיה'. השלטון היה חייב להתחלף, כי הוא הסתאב. ... איני מאחל לך ולחבריך לעבור את כל התהליך הזה, ואני מקווה שכאשר הליכוד שוב לא יהיה בשלטון, יהיה זה בדיוק אותו ליכוד אשר עלה לשלטון". 

מתוך תגובה לזלדה מאת גוני פז ויאיר סגל
מתוך תגובה לזלדה מאת גוני פז ויאיר סגל

השחקנים מרים זהר ויוסף סגל ממחיזים שני פתקים ביתיים קצרים שהוחלפו בין בני הזוג יחיאל דינור (הידוע בשם ק. צטניק) ואשתו נינה דינור. נינה כותבת לו, "אם תסכים, תתחיל מלכה להעמיד ליד דלת חדרך בקרוב חלב קטן בכל בוקר. חוץ מזה, היא תקנה לך ירקות.... מחלב ועוגה בלבד יכולות לנשור השיניים...". ובעלה עונה לה: "אכנס עכשיו אצל אמא לחטט במקרר ואקח קצת ירקות", וחותם: "שלך שטוף געגועים ואהבה עד בלי די". 

יונה וולך, כנערה בת 13, כותבת במכתב לנער בכיתתה: "אמור נא לי את האמת, האם אתה אוהב אותי? אחרי שחזרתי אתמול הביתה, רציתי שתבוא וחיכיתי לך. אולם לא באת, והייתי בטוחה כי אף מה שכתבת אינו נכון, כבר התחלתי לבכות, אולם החלטתי לבלתי בכות עבורך." השחקנית נועה ברקאי מקריאה את המכתב ורן אלמליח עשה לו קטע מוסיקה ואנימציה. 

לרגל השקת האתר עלה אתמול (יום שני) מופע של אנסמבל עיתים, עם הרקדנית מיקה קופפר והשחקן גלעד ירושלמי, על פי מוזיקה של אסף רוט והקרנות וידאו מאת טל ארז. המופע זמין אף הוא באתר: https://gnuzim.itimensemble.com

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר