מערכת הבריאות הישראלית התחילה היום (ראשון) בצורה רשמית את מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה. אולם במקביל, החלה בהלה בעולם מזן חדש של הנגיף שעבר מוטציה, ושעל פי הדיווחים מבריטניה מדבק יותר מהנגיף המקורי. לאור זאת ניסינו לברר מה ידוע על המוטציה החדשה, כמה היא מדבקת יותר ומה חושבים המומחים עליה.
המוטציה החדשה
ראשית חשוב לציין כי וירוסים עוברים כל הזמן שינויים ומוטציות ומשתנים עם הזמן. כך קורה עם מחלת השפעת, וכך קורה עם נגיפים אחרים בעולם. לכן אין זה מפתיע שגם נגיף הקורונה עבר שינוי או מוטציה ולמעשה מדובר בתופעה טבעית. חשוב לציין כי לעיתים המוטציה פחות מסוכנת וקטלנית מהנגיף המקורי. מצד שני יש פעמים בהם היא קטלנית יותר, ואילו לפעמים אין משמעות ממשית לשינוי. במקרה של המוטציה שהתגלתה בבריטניה נטען כי היא מדבקת בכ-70 אחוז יותר מנגיף הקורונה המקורי, וכי היא יותר חזקה ביכולת שלה להביא למחלה - אך לא מדובר במוטציה קטלנית יותר.
מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי התייחס היום ליכולת של החיסון להתמודד עם המוטציה החדשה: "אנו רואים מוטציה שמתפשטת באנגליה, בדרום אפריקה ובארצות נוספות. המוטציה גורמת כנראה להדבקה נרחבת יותר. החיסון ככל הנראה פועל גם נגד המוטציה אך זה עדיין בבדיקה. אנו מכירים את התופעה של מוטציות בנגיפים, ולכן חשוב ביותר להתחסן נגד נגיף הקורונה. דגימות חיוביות לקורונה של אנשים שישובו ממדינות אלה ישלחו לריצוף גנטי".
גם פרופ' רן בליצר התייחס למוטציה בטוויטר: "אני נשאל שוב ושוב על המוטציה הבריטית וההשלכות לחיסון: אין בשלב זה כל עדות לכך שהווריאנט הבריטי כרוך בהפרעה לפעילות החיסונים הקיימים. הבריטים מבצעים הערכה שוטפת ואנחנו עוקבים מקרוב".
פרופ' בליצר הוסיף וציין כי כל הנגיפים עוברים שינויים, ולכן למשל בנגיף השפעת מכינים כל שנה חיסון מעודכן שמתאים לנגיף העונתי. לדבריו "במחלות ויראליות כמו זו יש להיערך גם ל'סחף אנטיגני', שיחייב עדכון עיתי/שנתי של החיסון, כמו בשפעת".
מי שהתייחס אתמול לנגיף היה ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שאמר במסיבת עיתונאים מיוחדת שבעקבות זיהוי של מוטציה חדשה הוא מכריז על הגבלות על דרום-מזרח אנגליה, כולל לונדון. ג'ונסון מסר כי הזן החדש בעל יכולת הדבקה גדולה משמעותית מזנים קודמים.
"ההפצה של הנגיף מובלת עכשיו על ידי סוג חדש שלו, ואף שאין אינדיקציה שהוא גורם לתמותה גדולה יותר, המידע הראשוני מלמד שיכולת ההדבקה שלו עשויה להיות גבוהה ב-70 אחוזים מזו שנרשמה בסוג הישן. הוא מתפשט מהר מאוד", אמר רה"מ בריטניה. ג'ונסון אמר בנוסף שלפי המומחים, הנגיף החדש אחראי לכ-60 אחוזים מהמקרים כרגע בדרום מזרח אנגליה וליותר מ-50 אחוזים בבירה.
"הבהלה מיותרת לחלוטין - כל נגיף עובר שינויים"
פרופ' עמוס פנט, וירולוג מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ומהוועדה המלווה את פיתוח החיסון הישראלי במכון הביולוגי בנס ציונה אמר: "כרגע הבהלה מיותרת לחלוטין, סתם מפחידים את הציבור שגם ככה כבר לחוץ בגלל המגיפה".
לדבריו, "ראשית צריך לדעת שכל נגיף עובר עם הזמן שינויים, וכבר כיום הנגיף שיש בארץ קצת שונה מהנגיף שיש בארצות הברית, שבה אפילו יש כבר כמה סוגי נגיפים. החיסון יעיל וטוב, והעובדה שיש כמה שינויים פה ושם בנגיף לא משפיעה על החיסון. בכלל, כשעשו את החיסון בארה"ב עשו אותו על עשרות אלפי אנשים, ולא בדקו איזה נגיף קורונה יש לכל אחד ואחד. החיסון הגן על האנשים בכל מקום ללא קשר להבדל בינו לבין נגיפים בחלקים אחרים של ארצות הברית".
ביחס לרמת ההדבקה הרחבה יותר של הנגיף הבריטי אמר פרופ' פנט: "עוד לא יודעים האם הנגיף הזה באמת יותר מדבק. אין עוד כמעט מידע ממשי, בינתיים עשו לו רק ריצוף גנטי במעבדה ולא בדקו למעשה כמה הוא מדבק או למה הוא מדבק יותר. בכל מקרה, ההיסטריה מיותרת לחלוטין. אנשים יכולים בשקט להמשיך להתחסן והם יהיו מוגנים גם מהנגיף הזה בעקבות החיסון".
פרופ׳ דניאל שפשלוביץ, סגן מנהל מחלקה פנימית ט' (קורונה) בבית החולים איכילוב, אינו מתרגש מהפרסומים הבריטיים כרגע: "כרגע אין כמעט מידע על המוטציה החדשה. הממשל הבריטי עצמו לא יודע והם הטילו סגר בגלל שעדיף להיות מחמירים ובטוחים, מאשר מקלים ומשלמים מחיר כבד בהמשך".
"עם זאת, החיסון פותח נגד חלבון שהוא קריטי מאוד לווירוס, ואם יהיה שינוי או מוטציה בחלבון הזה הרי שהווירוס ייפגע ביעילות שלו. זה נעשה כך בכוונת מכוון, כי ידעו שנגיפים כל הזמן עוברים שינויים וכדי להתכונן לכך בחרו דווקא את החלבון הזה כבסיס לחיסון. לכן לדעתי אין מה להיות מודאגים כי גם אם מדובר בנגיף קצת שונה, הרי שקשה להאמין שהשינוי הוא בחלבון הזה. אבל בהחלט כמו בכל דבר מדעי צריך לחכות ולבדוק" הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו