בשנה הבאה תבוטל החובה השנויה במחלוקת להוסיף פלואור למי השתייה. מדובר באחד המהלכים הראשונים של שרת הבריאות יעל גרמן.
גרמן חתמה למעשה על תקנות מי השתייה, שנכתבו כבר ב־2007 ושיישומן נדחה בשל חילוקי דעות מקצועיים בנוגע ליתרונות ההפלרה.
"מכיוון שבמשרד הבריאות האמינו שהפלרה זה דבר טוב, לא נטו לחתום על התקנות האלו. קיימתי דיון בנושא וגיליתי שבזכות ההפלרה יש ירידה בעששת במדינת ישראל", אמרה גרמן, "אין ויכוח שההפלרה היא תרופת פלא לעששת, השיח נוגע לדרך: אם דרך המים, אם לבצע חינוך לבריאות השן או אם לתת טיפות פלואור. במהלך השנה הזו מנכ"ל המשרד ייקח על עצמו לתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות שיש להן קושי בחינוך לבריאות השן ושהפסקת ההפלרה תפגע בהן".
אף שגרמן כבר חתמה, עדיין מתקיימת בדיקה משפטית על ידי היועצים המשפטיים לכנסת ולממשלה לגבי תקפות התקנות, משום שתקנות מי השתייה נדונו ואושרו על ידי ועדת הפנים גם בכנסת הקודמת.
פרט לאירלנד ולישראל, אין שום מדינה שמפלירה מי שתייה על פי חוק. עם זאת, יש מדינות שנותנות פלואור בדרכים אחרות (טיפות, הוספת פלואור למלח). בתפקידה הקודם כראש עיריית הרצליה הובילה גרמן מאבק נגד חובת ההפלרה, ואף היתה שותפה לפני כשנתיים לעתירה לבג"ץ בנושא.
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, בירך על החלטת שרת הבריאות: "אישור התקנות נועד להביא לצדק סביבתי וחברתי, מאחר שאישורן מבטיח כי הזכות למי שתייה באיכות ראויה לא תהיה רק בהישג ידם של מי שמסוגלים לשפר את איכות המים שהם שותים באמצעות מתקני סינון ומים מינרליים, אלא מדינת ישראל תבטיח מי שתייה באיכות ראויה במים המסופקים על ידיה לכלל תושביה".
ברם, לא כולם מרוצים מההחלטה. יו"ר איגוד רופאי הילדים ומנהל חטיבת הילדים בבי"ח וולפסון, פרופ' אלי סומך, אמר: "הפלרת מי שתייה היא השיטה הבטוחה, הזולה והשוויונית ביותר להורדת תחלואה בעששת. ההפלרה קיימת כ־60 שנה ויותר מ־400 מיליון אנשים ביותר מ־30 מדינות נהנים מיתרונות של מים עם ריכוז פלואור מיטבי. הפלרת מים מגיעה במידה שווה לכל שכבות האוכלוסייה ומורידה את שכיחות העששת ב־40%".
