היעד הבא של עומאן: טכנולוגיה כחול־לבן

הנורמליזציה עם ישראל, שכבר כוללת כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו, לא נעצרת. מדינות נוספות על הארבע הללו כבר מעמיקות את שיתופי הפעולה הכלכליים עם ישראל. 

בינתיים, שני ישראלים דוברי ערבית הקימו בישראל את העמותה לידידות ישראל־עומאן, שמטרתה לעודד את הקשרים הכלכליים והתרבותיים בין הצדדים. סמנכ"ל העמותה הוא אלעד עמר והמנכ"ל הוא אנדריי קוגן.

לדבריהם, הכלכלה העומאנית מבוססת על נפט ועל גז טבעי (90% מהיצוא שלה), אך המדינה נמצאת כבר עמוק בפיתוח החקלאות ומעוניינת לפתח גם יכולות היי־טק לאוכלוסייתה, שהיא בת יותר מ־5 מיליון תושבים.

ברמת ההשכלה הגבוהה עברה עומאן תמורות יוצאות דופן בהובלת הסולטן המנוח קאבוס, שב־10 בינואר יציינו שם שנה למותו, והסולטן הנוכחי היית'ם. 

במסקט הבירה מקדמים כיום מרכזי פיתוח כדי להפחית את ההתבססות על הנפט ועל הגז.

כוח העבודה של עומאן מהווה יותר מ־50% מאוכלוסייתה. מעבר לגיל הממוצע הצעיר מאוד של האוכלוסייה, היא בעלת מספר העובדים הזרים הקטן ביותר במפרץ הפרסי. 

בשנות ה־60 של המאה הקודמת רשמה עומאן צמיחה פנומנלית של מאות אחוזים; בשנות ה־70 היא רשמה צמיחה של יותר מ־1,300%, ולפיכך גם מושגי ה"שפל" שלה מתבטאים בצמיחה בשיעור של 13% "בלבד". נקודה נוספת שעשויה לקרוץ לישראלים היא מזג האוויר בעומאן, שחלקה הררית וחלקה טרופית.

המטרה העליונה של הסולטן היית'ם ואנשיו, מבחינה כלכלית, היא להפוך את עומאן למרכז הלוגיסטי של המפרץ הפרסי, בשל קרבתם לים מצד אחד ולכלל מדינות חצי האי ערב, לאפריקה, להודו וגם לאיראן מהצד השני. לכן המדינה מעודדת משקיעים זרים, בין השאר, על ידי הפחתת שיעור הבעלות של מקומיים בחברות. כמו כן, היא פתחה את שערי המדינה בפני אזרחי 103 מדינות שלא נדרשים לוויזה.

העומאנים מחפשים בנרות טכנולוגיות מים ישראליות ומוכנים לסגור עסקאות בתחומים אלה גם באופן לא רשמי. העומאנים כבר מבינים שישראל על המפה, והביקור של נתניהו במסקט ופגישתו עם קאבוס ב־2018 עשו את שלהם.

העמותה חושפת את עומאן לישראלים ולהפך, ובהיבט הכלכלי מספקת שירותי ייעוץ וקישור בין חברות ישראליות לבין חברות עומאניות.

העמותה פועלת, בין השאר, בלינקדאין והצמיחה בעמוד היא משמעותית מהצד העומאני, מה שמצביע על השאיפות במסקט. 

בעומאן גם לא מהססים לפרסם מאמרים בעברית וחושפים סטארטאפים ישראליים שיכולים להיות רלוונטיים לגביהם. העמותה כבר יצרה קשרים בין חברות משתי המדינות, וכעת היא שואפת לפתח את היקף הפעילות.

אנדריי קוגן מספר כי "בשלב הזה, עדיין אין יחסים רשמיים, אבל האווירה כלפי ישראל חיובית והם מעוניינים בקשר. ברגע שתהיה נורמליזציה מלאה, צפויים לנו יחסים חמים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו