האנשים שממתינים לחיסונים

המאבק בקורונה: חיסוני הקורונה שכבר הגיעו ארצה מהווים פריצת דרך ממשית ביכולת של ישראל להתמודד מגפת הקורונה. בזמן שנכון להבוקר (רביעי) כבר הגיעו לישראל כ-700 אלף מנות חיסון של חברת פייזר, ההתרגשות לקראת התחלת מבצע החיסונים בשיאה.

ערן קוסובר, סמנכ"ל תפעול בחברת ממן שאחראית לפריקת החיסונים מהמטוס

"כבר שבועות שאנחנו נערכים לפריקת מאות אלפי החיסונים שיגיעו בשבועות הקרובים", אומר ערן קוסובר, סמנכ"ל תפעול מסוף בחברת ממן. עובדי החברה הם הראשונים שנוגעים בחיסונים עם הגעתם ארצה ותפקידם לפרוק באופן יעיל, מהיר וזהיר את החיסונים, שצריכים להישמר בטמפרטורות נמוכות. משם, החיסונים יעשו את דרכם למשאיות הקירור שישנעו אותם למקררים של חברת "טבע" ומשם להפצה לקופות החולים. 

"זה אירוע מרגש, אני בתחום מעל 20 שנים ולא זכור לי מטען שעורר סביבו כל כך הרבה עניין", הוא מספר, "זה משהו שגם אנחנו וכל העולם מחכים לו, וישראל היא מהראשונות לקבל אותו". לדבריו, "מעבר להתרגשות יש לנו תחושת שליחות מאוד גדולה". 

קוסובר מציין כי התהליך מאובטח מאוד ובניגוד למטענים אחרים "שמשונעים למסוף המטענים ומשם ללקוח", החיסונים עוברים ישירות מהמטוס למשאיות שקיבלו אישור חריג להיכנס לשטח האווירי בנתב"ג: "בכל אירוע כזה של נחיתת מטוס עם החיסונים מי שמטפל בו הם המנהלים והעובדים הבכירים עם הניסיון הרב ביותר שנמצאים בשטח ובודקים בשבע עיניים שהכל מתבצע על פי הנהלים". 

עובדי החברה היו גם אלו שפרקו את 150 אלף החיסונים של פייזר שהגיעו בשבוע שעבר לישראל. "בשבועות שקדמו להגעת המשלוח ריעננו את הנהלים, בדקנו ושדרגנו את כל המערכות התפעוליות שבאמצעותן נפרק המטען מהמטוס", מוסיף קוסובר, "ביצענו עשרות תרגולים יבשים".

מינה ויוסי קלמן־חדד, נמצאים בקבוצת סיכון 

"כחולת סוכרת, וכמי שחיה לא מעט בזכות האינסולין, מזה כ־20 שנה, לחלות בקורונה, זאת שאלה של חיים ומוות. אני אעשה הכל כדי לקבל בין הראשונים את החיסון". מספרת מינה קלמן־חדד (61) מבאר שבע. גם בעלה יוסי חדד, 67, נמצא בקבוצת סיכון בגלל סוכרת, ומבחינתם, אם היה ניתן להירשם ולעמור בתור, לקבלת חיסון הקורונה, הם היו עושים זאת מזמן. 

"בעלי הוא בקבוצת סיכון עוד יותר גבוהה ממני, בגלל שיש לו בעיית כליות כרונית. לכן אני אשמח שהוא יהיה לפניי בתור לחיסון", היא מספרת.

לדברי בני הזוג, למרות הסיכון הגבוה לחלות, הם משתדלים לנהל אורח חיים רגיל ושגרתי. בתקופה הקרובה יוסי עתיד לצאת לפנסיה, והיא פעילה מאוד מבחינה חברתית, בעזרה לניצולי שואה ובפעילויות לנזקקים דרך עבודתה במועצת העיר באר שבע. "אני נשמרת מאוד, וממגנת את עצמי לדעת כשאני יוצאת מהבית, ואני יוצאת, כי צריכים אותי ניצולי השואה. יש אירועים שאני לא יוצאת אליהם, ועושה לא מעט בזום". לדבריה, החיסון עד כדי כך משמעותי שהם יהיו מוכנים לשלם עליו: "יש חשש שאם נחלה לא נצא מהמחלה ולכן אנחנו רוצים להתחסן בהקדם. ככה, אני מאמינה, נוכל לחיות ביתר חופשיות, ללכת לאן שרוצים, ולחיות בלי הגבלות, לפגוש את הילדים והנכד".

יהונתן קלרמן, מורה בתיכון של רשת אמי"ת 

"אני בהחלט רואה בחיסון נקודת אור ומחכה שיגיע, אני מקווה שזה מה שישאיר את מערכת החינוך פתוחה תמיד", אומר יהונתן קלרמן (30), מורה לתקשורת בתיכון אמי"ת במודיעין. 

כידוע, הקורונה הביאה ללמידה מרחוק, שעבור תלמידים רבים מאתגרת במיוחד. "המטרה היא שהלימודים יחזרו לשגרה", הוא אומר, "הקורונה הביאה נקודות של אור למערכת החינוך והלמידה מרחוק היא כלי חשוב, אבל היא לא יכולה להיות הכלי היחיד, היא לא תחליף למה שקורה בכיתה. הרבה מאוד תלמידים יכולים להיות מצוינים בכיתה ומתפספסים בלמידה מרחוק, לכן חיסון של עובדי ההוראה וחיסון של התלמידים הבוגרים יפחיתו את החשש".

בישראל יש כ־200 אלף עובדי הוראה. לדבריו, "אני חושב שאם עובדי ההוראה יהיו בין הראשונים שיתחסנו, זה יביא שקט למערכת החינוך ויאפשר פתיחה של המשק בשכבות הנמוכות כי כשמערכת החינוך סגורה כל המשק סגור". 

על רקע השיח אם ניתן לחייב אוכלוסיות מורים להתחסן, הוציאו בארגון המורים את עמדתם ולפיה לא ניתן לחייב מורים שלא מעוניינים בכך להתחסן. "עם זאת, אנו ממליצים על התחסנות מפני הקורונה כאשר יגיעו החיסונים", כתבו שם למורים. קלרמן מסכם, "אין לי בעיה לעמוד ראשון בתור, ואני גם חושב שזה יכול להיות רעיון טוב לחסן את התלמידים וצוותי ההוראה בבתי הספר". 

חגית איתמרי, מנהלת הסיעוד של לאומית 

"ברמה הלאומית וברמה האישית הוטלה על האחיות והאחים במדינת ישראל משימה חשובה מאין כמותה בטיפול ובמניעת התפשטות מגיפת הקורונה", אומרת חגית איתמרי, מנהלת הסיעוד של קופת החולים לאומית, שמתרגשת לקראת המשימה של מתן חיסוני הקורונה. 

לדבריה, "זו הזדמנות וזכות גדולה להיות חלק מקבוצת אחיות מובילות באתגר המשמעותי הזה. אחיות ואחים, שלאורך כל השנה עושים את עבודתם במסירות רבה, במקצועיות, באיכות גבוהה ובמצוינות".

בלאומית ייפתחו כ־50 נקודות לחיסון המטופלים. האחים והאחיות יתחסנו בעצמם, בשל היותם עובדים חיוניים וכדי שלא לסכן את המטופלים שלהם בהדבקה. בה בעת, הם גם יחסנו את קבוצות הסיכון. "כשלמדתי בבית הספר לסיעוד ראיתי לנגד עיניי את הצלת החיים וחשיבות תפקיד האחות בטיפול וקידום הבריאות של המטופלים", היא מספרת, "אני מתרגשת לקראת מבצע החיסון, מגודל המעמד וחשיבותו במשימה לאומית זו. אני בטוחה שנעמוד בה על הצד הטוב ביותר".

בשבוע הקרוב יעברו צוותי הסיעוד הכשרות והדרכות לקראת מתן החיסונים לאוכלוסייה: "חשוב לנו שהחיסונים יינתנו באופן הבטוח ביותר, במקצועיות, ביעילות מרבית ובנגישות לכלל המבוטחים. אני מרגישה שזהו רגע האמת, רגע חשוב שבו האחים והאחיות הם חוד החנית במבצע חיסון רחב היקף של אזרחי ישראל בעיצומה של מגיפה עולמית, וגאה להיות אחות".

ד"ר אודי דרוקר, מומחה ברפואה דחופה במיון תל השומר

"אני בהחלט מחכה ורוצה להתחסן ורואה את עצמי מהמתחסנים הראשונים", אומר ד"ר אודי דרוקר, מומחה ברפואה דחופה במיון תל השומר, ומסביר כי החיסון יפחית את הסיכון שלו ושל חבריו הרופאים: "עד עכשיו במשך חודשים היינו בחזית. ראינו אנשים שהיו חשודים לקורונה וחולי קורונה מאומתים, כאשר כל הזמן הזה שמרנו על כל כללי המיגון האפשריים כדי לא להידבק ולחלות". 

במשרד הבריאות כבר הודיעו כי מי שיהיו בין הראשונים לקבל את החיסון יהיו הצוותים הרפואיים: "הרופאים בחלק מהמקצועות כמו המקצוע שלנו נמצאים בדרגת חשיפה גבוהה מאוד. לכן יש חשיבות בחיסון. אחת, כדי שהרופאים לא יחלו, ושתיים - שלא יעבירו הלאה את המחלה למטופלים. בגלל שדרגת הסיכון והחשיפה גבוהות, יש היגיון שמחסנים את הצוותים הרפואיים".

החודשים האחרונים במיון בשיבא היו מאתגרים מאוד. "באופן אישי ולאומי אני מאוד שמח על זה", משתף ד"ר דרוקר, "אני חושב שעברנו שנה מאוד מאתגרת וקשה מבחינה רפואית ארצית ועולמית. אני בהחלט שמח שזה מגיע ושנוכל עכשיו לחזור ולעשות דברים שעשינו בעבר".

בשיבא נערכים להתחיל בחיסון העובדים לאחר קבלת האישור ממשרד הבריאות, ולצורך כך הוקמה מרפאה מיוחדת. המרפאה תהיה פתוחה מ־08:00 ועד 20:00. כדי למנוע התקהלות יוזמנו בכל שעה עשרה עובדים שיזמנו את התור באפליקציה מיוחדת. לאחר קבלת החיסון כבר יתואם להם התור לקבלת מנת החיסון הבאה כעבור 21 יום.

אדיר אלוש, מנהל בית הורים דורון

"גם עובדים בבתי אבות וגם הדיירים עצמם מחכים להתחסן כדי לשחרר את אווירת הסכנה שיש באוויר", אומר אדיר אלוש, מנהל בית הורים דורון בקיבוץ אושה. 

"מאז תחילת המגיפה הדיירים בבתי האבות היו מנותקים מהעולם", מוסיף אלוש, "נכון, יש ביקורים תחת מגבלות, אבל בראייה כללית זו אוכלוסייה שחיה בסגר כבר שנה. כמוהם גם המטפלים בבתי האבות שהקפידו מאוד. העובדים הבינו שיש להם אחריות מאוד גדולה כלפי הדיירים. הפצרנו בהם כל התקופה להפחית במפגשים. הם הבינו את הסכנה - אם הם נדבקים יש לזה השלכות לא רק כלפי עצמם אלא על כל הדיירים במקום". 

לכן הוא מאמין שעובדי בתי האבות ירצו להתחסן: "ממה שאני יודע רוב העובדים יהיו מוכנים להתחסן וגם אני, בין היתר כי אנחנו מבינים את האחריות שיש לנו כלפי הדיירים. אני מקווה שכמה שיותר אנשים ועובדים מענף בתי האבות יתחסנו למרות החשש". 

הוא קורא קודם כל לחסן את הדיירים בבתי האבות, ויחד איתם גם את הצוותים המטפלים בהם: "אנחנו עדיין לא יודעים כלום. כן, יש חיסונים, אבל לא ידוע למי הם יינתנו קודם ואני מאוד מקווה שלא ייווצר כאוס. אני מאוד מקווה שיגיעו תחילה לחסן בכל בתי האבות ואז גם את אנשי הצוות. צריך לזכור שמדי שנה אנחנו אלו שמחסנים את הדיירים לשפעת, ואם הדרישות הן אותן דרישות, אנחנו גם יכולים לחסן לקורונה. זה יהיה יעיל ויחסוך לא מעט משאבים למדינה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו