מפעל עתיק לייצור נרות חרס לתאורה, מהגדולים בארץ ישראל, נחשף לאחרונה בסמוך לשכונה חדשה שמוקמת בימים אלה בבית שמש.
עשרות נרות שמן מחרס, שניים מהם נושאים תיאורים של דגמי מנורת בית המקדש, התגלו בחפירות של רשות העתיקות, בהן השתתפו עשרות בני נוער ותלמידי מכינות קדם-צבאיות, לפני הקמת שכונה ברובע ה' ברמת בית שמש, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון. בית היוצר של נרות "בית נטיף" בני ה-1,700 שנה, שנחשבים למותג במחקר הארכיאולוגי, התגלה לראשונה בשנת 1934, בבור מים. מאז, הבור נסתם ומקום הימצאו היה בגדר תעלומה – עד היום.
במהלך החפירות התגלו גם תבניות אבן ששימשו לייצור הנרות ומספר גדול של פסלוני חרס בני כ-1,700 שנים. החפירה הארכיאולוגית הגדולה נערכה לפני הקמת שכונה חדשה על ידי משרד הבינוי והשיכון – מחוז ירושלים.
גילוי נרות החרס, אשר שימשו למאור בעת העתיקה, הפתיע את הארכיאולוגים לא רק בשל כמותם ויופיים, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית הקשורה בהם: בשנת 1934, גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש של ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק – כמות עצומה של נרות שמן שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות.
הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות השלישית והרביעית לספירה), כונו "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי. לצד הנרות עצמם, גילה בראמכי תבניות אבן שבהן יצרו את הנרות, ומגוון רחב של פסלוני (צלמיות) חרס, בדמויות בעלי חיים ופרשים, נשים וציפורים.
לאחר גילוי הנרות בתקופת המנדט, נשכח האתר, ומיקום הבור, ששימש כבית יוצר לנרות ולצלמיות מהגדולים שהתגלו בארץ ישראל, נשאר בגדר חידה, על אף הניסיונות לאתרו. "במסגרת תוכנית הפיתוח בבית שמש, בדקנו אזור בשולי האתר בית נטיף", מספרים מנהלי החפירה מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו. "בבדיקה זיהינו בור מים דומה לבורות הקיימים באזור. אלא שלהפתעתנו, בחפירה שערכנו בסמוך לבור, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות".
כאשר ירדו החוקרים אל תוך בור המים, שנותר שלם, הופתעו לראות שהוא מוכר להם מהצילומים שהופיעו בפרסומיו הידועים של בראמכי. בבור אף התגלו ממצאים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה וארגז מתכת ריק. "הבור של נרות בית נטיף קם לתחייה", אמרו הארכיאולוגים. "ההתרגשות שלנו הייתה רבה מאחר שלא מדובר רק בתגלית ארכיאולוגית שחשובה בפני עצמה, אלא לפנינו היסטוריה ארכיאולוגית ממש".
לפי בנימין סטורצ'ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף, הצלמיות והדגמים שעל הנרות מאזור בית נטיף מספרים את סיפורה של שפלת יהודה בתקופה שאחרי מרד בר כוכבא. "מכתבי יוספוס פלביוס אנחנו יודעים שבימי הבית השני, בית נטיף הייתה בירת מחוז – אחת מ-10 הערים המרכזיות של הממשל החשמונאי. עם כישלון מרד בר כוכבא וניצחון הרומאים, הידלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו לנחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית. על כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר", אמר סטורצ'ן.
במקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים כמו שופר, מחתה ומנורה, סמלי המספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כישלון המרד. "ברור שיצרן הנרות ייצר נרות שכאלה כתגובה לביקוש, שעדיין היה קיים באזור. בתקופה זו, גם הנצרות מתחילה להתגבש, ובמכלול נרות בית נטיף מוכרים גם דגים, שהם אחד מסמלי הנצרות. ממגוון הנרות והצלמיות, אם כן, ניתן להסיק שחיה כאן אוכלוסייה מעורבת", סיפר סטורצ'ן.
החפירות הארכיאולוגיות באזור רמת בית שמש נעשות על ידי בני נוער וחניכי מכינות קדם-צבאיות מכל רחבי הארץ. מדי יום, בני הנוער העלו מהבור שפע של נרות וממצאים רבים אחרים. "חג החנוכה הוא הזדמנות נפלאה לספר לציבור על חשיפת מצבור הנרות, אמצעי התאורה המקובלים בתקופות הקדומות", אמרו הארכיאולוגים. לאור חשיבות הממצא והמקום, ברשות העתיקות ומשרד הבינוי והשיכון מתכוונים לשמר את האתר ולהציגו כחלק מפארק גדול שיהיה פתוח לציבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו