בראש מדד האושר העולמי: הכירו את בהוטן

חתימת ישראל ובהוטן על יחסים דיפלומטיים מלאים היום (שבת) היא צעד חשוב עבור יחסי החוץ של ישראל במזרח אסיה, אך גם רגע המסמל את תהליך השינוי שעברה ממלכת בהוטן בשני העשורים האחרונים.

בהוטן היא ככל הנראה המדינה היחידה בעולם שבה אין שגרירויות של שלוש המעצמות הגדולות, ארצות הברית, סין ורוסיה. מתוך קרוב למאתיים המדינות בעולם, בהוטן מחזיקה בנציגויות של פחות מחמישים מהן.

הנתונים הדיפלומטיים החריגים הם תוצאה של מדיניות ארוכת שנים של בידוד פוליטי ותרבותי מזהיר של הממלכה ההררית, בה מתגוררים בסך הכל 800,000 בני אדם. על אף שלצד שכנותיה העצומות, סין והודו, נראית בהוטן כמדינה זעירה, שטחה גדול פי 16 מזה של מדינת ישראל.

במשך רוב ההיסטוריה המודרנית של בהוטן, הממלכה השמרנית והדתית שמרה על קשר מועט עם המדינות והמעצמות סביבה וקיימה מעט מאוד מסחר עם העולם החיצון. על פי מסורת ארוכת שנים, מלך בהוטן מחזיק בתואר "דרוק גיאלפו", מלך הדרקון ועד שנת 1998 החזיק בכוח אבסולוטי במדינה ההררית.

באותה שנה החליט המלך ג'יגמה סינגיה ינגצ'וק לשנות את מבנה חצר המלוכה המסורתי, להקים קבינט בסגנון מערבי ולהתחיל בסדרת מהלכים שתביא להפיכת בהוטן למונרכיה חוקתית. מי שהוביל את הרפורמות האדירות היה בנו של סינגיה, ג'יגמה חסאר נמגייל וונגצ'וק, שעלה לשלטון בשנת 2006.

בשנת 2008 הכריז המלך על בחירות דמוקרטיות ראשונות במדינה בהשתתפות שתי מפלגות פוליטיות. הבחירות זכו בתחילה ליחס חשדני מצד רוב האוכלוסייה, שהעדיפה את החצר המסורתית והשלטון האבסולוטי. המלך הצעיר נאלץ לפנות לבני עמו על מנת שייתנו את אמונם בשיטה החדשה.

נפתחים לעולם – בתנאים שלהם

לצד המהלכים הפוליטיים הגיע גם שינוי דיפלומטי, כלכלי ותרבותי. עסקים מעטים בבעלות זרה החלו להיפתח במדינה וסחורות שבעבר נאסרו בייבוא אושרו, תחת פיקוח קפדני. שדה התעופה של פארו, השדה הסלול היחיד במדינה, הגדיל את נפח הטיסות אליו ותיירים הורשו להיכנס למדינה תחת משטר אשרות נוקשה.

לצד ההיפתחות החלקית ליתר העולם, בהוטן מתעקשת לשמור על זהותה הלאומית, המסורתית והדתית. חוקים בודהיסטיים נוקשים אוסרים על שחיטת בעלי חיים, רכיבה על סקייטבורד וגלגיליות אסורה והבנייה מפוקחת וחייבת לעמוד בדרישות בנייה מסורתית מחמירות.

בהוטן דוגלת בגרסה משלה לקיימות אקולוגית וכמעט כל החשמל במדינה מגיע מתחנות הידרו אלקטריות שאינן מזהמות. בהוטן מוכרת חשמל להודו וזה אחד ממקורות ההכנסה הגדולים של המדינה. המדינה מגבילה גם שימוש בכלי רכב ומתנגדת להצבת רמזורים או סלילת כבישים מהירים. כתוצאה ממדיניות זו, בהוטן נחשבת לאחת המדינות ה"ירוקות" בעולם.

על אף הליכי הדמוקרטיזציה, מהגרים מנפאל וצאציהם, המונים קרוב למאה אלף איש, נתפסים במדינה כזרים ורבים מהם לא מקבלים אזרחות בהוטנית. סוגיית הפליטים העיבה בעבר על יחסי נפאל ובהוטן.

מדד האושר הגולמי

על אף השמרנות המובנית בשלטון בבהוטן, ואולי במידה רבה בזכותה, אוכלוסיית בהוטן נחשבת לאחת המאושרות בעולם. הממשלה בבהוטן הציגה לעולם את השימוש ב"מדד האושר הגולמי", שבוחן את מידת האושר הכללי של התושבים לפי קטגוריות שונות.

סקרים שנעשו על ידי גורמים מקומיים וחיצוניים מצאו כי תושבי בהוטן הם מהמאושרים בעולם ונוטים הרבה פחות לדווח על דיכאון, חרדה או דאגות כלכליות מתושבים במדינות שכנות ובמדינות המערב. קשה לדעת מה הופך את הבהוטנים לכל כך מאושרים. ייתכן כי מדובר בזיקה החזקה לתרבות המקומית, למסורת ולדת הבודהיסטית, אורח החיים הפשוט או אולי פשוט הנוף המהמם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו