נייר או קנבס, המצע שעליו מציירים רבים מהאמנים את יצירותיהם, כמעט זר לצייר הצעיר איתן עמרם.
עמרם, 21, עודנו חייל, משרת כנהג מבצעי בבית הספר לקצינים בה"ד 1, יוצר בעזרת תרמילי קליעים של נשק צה"לי את הפלטפורמה שעליה הוא מצייר. הוא מסדר תרמילי קליעים ריקים של M16 ,M14, מאג או סנייפר (קליעים של רובה צלפים) בסדר משתנה מציור לציור, שופך מעל איפוקסי (מעין זכוכית נוזלית) וכך הוא מצייר, כשהקליעים מהווים חלק מרקע הציור.
צילום: איתן עמרם
"כנהג מבצעי, אני נמצא עם הצוערים בשטח כשהם עוברים הכשרה", הוא מספר. "לאחר כל אימון אני אוסף את התרמילים של הקליעים שנורו, או מרוקן את הכדורים. אם התרמילים ריקים מותר להשתמש בהם. אני משתמש גם ברימוני עשן. ובאחת הפלטפורמות שיבצתי גם רובה קלצ'ניקוב שמצאתי זרוק ושבור בשטח. תיקנתי אותו", מסביר עמרם.
על גבי פלטפורמות הקליעים עמרם מצייר בעיקר דמויות אנשים, תוך שהוא מתמקד בהבעות פנים עזות וצבעוניות שהן מעין השתקפות לנפש. הוא משתמש בתערובת של צבעי שמן, אקריליק וספריי, שיוצרים טקסטורה מעניינת ומזכירים לעתים ציורי גרפיטי.
"כשאני מצייר אני שואל את עצמי מהו יופי ואיך אפשר לתאר יופי. אני מסדר את התרמילים בצורות שונות ושופך את שכבת האיפוקסי. בכל פלטפורמה יש כ-50 תרמילים שצבעם ירוק צבאי, ויש כאלה עם כתם אדום לראיית לילה. אחת הבעיות שאני מתמודד איתה היא הבועות שיוצאות מהתרמילים הריקים, ועליי למנוע את הופעתן בפלטפורמה", הוא מפרט בנוגע לתהליך הציור.
מה הרעיון שעומד בבסיס שילוב הקליעים באמנות שלך?
"המחשבה שלי מסתמכת על הפסוק מתוך חזון אחרית הימים בספר ישעיהו 'וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה' (ב', ד'). כדורים ורובים הם כלי הרג. רציתי להפוך את כלי הנשק לכלי שיוצר השראה לכוח אמנותי גדול, וגם אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש בקליעים ובתרמילים משהו אסתטי.
"אני חושב שסגנון העבודה שלי ייחודי. אני לא מכיר אמנים ששלבו קליעים ביצירות שלהם. אני מרגיש כמי ששובר את חוקי האמנות. האמנות שלי מהפנטת וזוהרת כמו זהב, כי התרמילים עשויים מנחושת".
סדרת ציורי הקליעים כוללת כ-20 ציורים, שיוצגו לצד עבודות נוספות של האמן בתערוכת יחיד חדשה בשם "POWER" בתל אביב. זוהי תערוכה ראשונה של עמרם בתל אביב, שבעבר הציג מעבודתיו במסגרות שונות בירושלים, עירו. "אני מתרגש מאוד לקראת התערוכה בתל אביב שהשקעתי בה זמן נשמה וכסף", הוא משתף. "לכבודה הזמנתי אמנים שונים כמו ארם גרשוני, דוד גרשטיין ורומן גולמן, שאני עוקב אחרי עבודותיהם ומנהל עם חלקם שיח אמנות באינטרנט".
איתן עמרם, יליד נורמנדי שבצרפת, בן יחיד לשני הוריו ולו שני אחים. הוא עלה עם משפחתו לישראל כשהיה בן 9 והמשפחה התאחדה בירושלים עם האחות הגדולה ומשפחתה.
קשיי ההסתגלות לתרבות במדינה החדשה, אי ידיעת השפה ותחושת הריחוק הביאו אותו לחפש אחר מפלט, שאותו מצא בציור. "למדתי בבתי ספר דתיים אבל כל הזמן העסיקו אותי שאלות וספקות בנושאי דת ומדע. עברתי תהליך ממושך עם הרב בבית הספר", הוא משתף.
בעקבות המלצת הרב, עבר עמרם ללמוד בישיבה המכינתית "חמדת יהודה" בבית שאן, שבה שהה שמונה חודשים. "הישיבה תמכה בי. הרבנים עודדו אותי לשאול שאלות ולהעלות ספקות, ובסופו של דבר הבנתי שהדת לא נותנת לי תשובות".
והמשפחה?
"אני מכבד את השבת אצל הורי. יש לי סטודיו בחניה של הבית ושם אני גר ויוצר, כשאני מגיע פעם בשבועיים מהצבא".
כיצד מתייחס הצבא להיותך חייל אמן?
"לרגל התערוכה קיבלתי חופשה מיוחדת, אבל לצערי כשהתגייסתי הצבא לא הכיר בי כ'אמן פעיל' כמו נועה קירל למשל. לשמחתי הקצינים שלי מבינים אותי ועוזרים לי. בבסיס אני יוצא לשטח עם פד וצבעים, וכשאני סוגר שבתות אני רושם, ומפתח את הרישום כשאני בסטודיו בבית. בבסיס יש לי ספרי אמנות של ציירים גדולים כמו רנואר ומונה, ואני מעתיק ציורים שלהם כדי לאמן את היד שלי.
"ככה זה אצלי, כשמנסים לסגור את הנפש שלי בתוך מסגרת נוקשה, היצירה מתפרצת. אבל כמו תמיד, כשאני נמצא במקום שלא נוח לי בו, אני מתפתח מהר יותר. וכך זה קורה לי גם בצבא".
"POWER" - תערוכת יחיד לאמן איתן עמרם
פתיחה חגיגית: יום שישי, 18 בדמצמבר 2020 בשעה 11:00 בגלריית sissy, רח' בן יהודה 59 תל אביב. התערוכה תינעל ב-7 בינואר 2021.