כמו כל שיר חדש של סטטיק ובן-אל תבורי, גם "קוביות", שיתוף הפעולה של הצמד עם אנה זק, משך תשומת לב אדירה, אבל הפעם לא בהקשר חיובי. המשפט "בנות חמות כמו עוגיות" מתוך השיר, שיצא ימים ספורים לאחר האונס באילת, זעזע רבים, ובדיון הציבורי סביבו עלו קריאות להחרימו.
• "האח הגדול": ההימור הראשון שלנו לגמר
האם המחאה עבדה? נתונים שעלו בבדיקה שערכנו בשיתוף מדיה פורסט, מרמזים שכן. השיר יצא ב-17 באוגוסט, וב-26 באוגוסט פרסמה הזמרת נרקיס פוסט זועם, שלמעשה הצית את הביקורת התקשורתית ואת צונאמי התגובות הזועמות. הניתוח של מדיה פורסט מגלה שבחודש ספטמבר, כלומר לאחר שהחל גל המחאה, נרשמה ירידה דרסטית בכמות ההשמעות של השיר, וכמה תחנות רדיו הפסיקו להשמיע אותו לחלוטין.
מהשוואה עם נתוני ההשמעות של להיטים קודמים של הצמד, עולה כי"קוביות" במידה רבה נכשל, לפחות בסטנדרטים של סטטיק ובן-אל. כל הלהיטים הקודמים של הצמד השיגו בתוך שבועות ספורים את מספר ההשמעות שצבר "קוביות" ביותר משלושה חודשים. ממוצע ההשמעות הכללי של סטטיק ובן-אל ירד ולא חזר לנתוניו הרגילים במשך כחודשיים, עד תחילת נובמבר, אז שוחרר הסינגל "Shake Ya Boom Boom" והצמד שב להוביל את המצעדים, כתמיד.
• "נראה כמו פרומו לסרט מבוגרים"
• צפו בקליפ הפרובוקטיבי של עדי ביטי
אגב, שיר אחר שיצא לאחרונה והתקבל במטחים של חיצי ביקורת הוא "חמסה חמסה" של עדי ביטי. מה שהדליק את המחאה הפעם היה הווידאו-קליפ, שכלל דימויים ארוטיים שנתפסו כפוגעניים או מחפיצים. לפי מערכת התמלול של מדיה פורסט, מרגע השקת הסינגל ב-25 באוקטובר ועד 1 בנובמבר, הוזכרו השיר והקליפ 44 פעמים באייטמים שונים, מהם 29 בטלוויזיה ו-15 ברדיו. אבל מה לגבי השפעת המחאה על הצלחת השיר? ובכן, ההשוואה לנתונים שהשיגו שלושת השירים הקודמים שהוציאה הזמרת לא מעלה הבדלים מובהקים: כל אחד מהם הושמע 31-45 פעמים בלבד בחודש הראשון לצאתו. הקליפ הפרובוקטיבי של ביטי אמנם ספג ביקורת, אבל השיר עצמו לא.
בחזרה לסטטיק ובן-אל. למרות הירידה בהשמעות, עדיין שודרו להיטיהם 379 פעמים באוגוסט ו-313 פעמים בספטמבר, מספרים שמבטיחים מקום במצעד עשרת השירים החמים. השניים גם חזרו לככב על המסך בסוף ספטמבר כחלק מפאנל "הזמר במסכה".
על פניו - שום דבר לא קרה. אבל זו מסקנה חפוזה. הירידה בהשמעות של "קוביות" והעובדה שחלק מתחנות הרדיו הפסיקו לשדרו, מעידות כי הביקורת הציבורית עובדת; שמחאה בסוגיות תרבותיות מסוגלת להציב גבולות וקווים אדומים. זה לא אומר שאמנים צריכים להתיישר לפי הזעם המוסרי - שלעיתים גולש להטפות מוסר - אבל זה בהחלט מעיד על קיומה של דיאלקטיקה בין יוצרי התרבות לצרכניה. לממד המסחרי ביחסי הגומלין בין האמנים לקהל נלווה גם ממד ערכי או נורמטיבי.
האם המחאה ההיא על "קוביות" יצרה שינוי נורמטיבי לטווח הארוך? מוקדם לדעת. אבל גלי מחאה כאלה עשויים לגרום לכך שאמנים מסוגם של סטטיק ובן-אל יפסיקו להחפיץ בשיריהם נשים, ולו כדי להימנע מפגיעה בהשמעות. השקט המתוק הזה יהיה הניצחון הכי גדול שלנו.
הנתונים נאספו באמצעות חברת Media Forest המספקת דיווחי השמעות ומחקרי מדיה עבור תעשיות המוזיקה והפרסום בארץ ובעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו