התאקלמות היא לא דבר פשוט. היכולת להסתגל לסביבה חדשה, להתרגל לסיטואציה שאנחנו לא מכירים ולהיקלט בצורה מושלמת במערכת היא דבר שכל אחד מאיתנו חווה. יחד עם זאת נראה שבספורט התהליך הזה מורכב הרבה יותר.
גם אם אנחנו חווינו קשיים מסוימים במקום אליו הגענו, אלפי צופים לא עמדו בציפייה לראות אותנו מביאים תוצאות, המצלמות לא היו מכוונות אלינו בכל רגע ולא שפטו אותנו על כל מהלך. השנה האחרונה בחייו של ז'ואאו פליקס יכולה להוות דוגמא מושלמת לשבריריות שיש באור הזרקורים של הענף הכי פופולרי בעולם. במיוחד כשמדובר בבחור צעיר.
כשהפורטוגלי בן ה-21 הגיע אשתקד לאתלטיקו מדריד אף אחד לא חשב על העובדה שהוא מגיע עם ניסיון של שנה אחת בלבד בבוגרים, שהוא הגיע למדינה אחרת ושהוא בסך הכל ילד. הסתכלו על הסכום ששילמו עליו הקולצ'ונרוס לבנפיקה – 126 מיליון יורו (הרכש היקר בתולדות המועדון), השוו אותו כל הזמן לאיש שהחליף, אנטואן גריזמן ושמו עליו את כל התסכול במרדף התמידי אחרי ברצלונה וריאל בתקווה שיהפוך זאת לתארים.
לצערו הוא חווה פציעות, נראה לא מחובר, חלש פיזית וכבר היו מי שהצמידו לו את התואר 'פלופ'. ז'ואאו פליקס כבש תשעה שערים והוסיף שני בישולים בלבד ב-33 הופעות בכל המסגרות, וקיבל ביקורות קשות מהתקשורת שכבר ניסתה להחזיר אותו לארץ מולדתו.
מצא את מקומו
העונה,עד עכשיו, הוא עומד על שבעה שערים ושני בישולים ב-13 הופעות, הוא מלך שערי הקבוצה יחד עם לואיס סוארס, הוא מדורג ראשון בציון הממוצע שלו ובניגוד מוחלט לאשתקד, נראה כמו הדבר האמיתי. "אני אוהב לשחק כדורגל, אם אני נהנה מזה, אני שמח - ואם אני שמח אפשר לראות את זה ביכולת שלי", סיפר.
ייתכן והשינוי של פליקס הוא גם מנטלי, אבל התפנית היא בעיקר בגלל שינויים מקצועיים. השינוי המהותי הוא אצל המאמן שלו, דייגו סימאונה. מאז שהגיע הארגנטינאי לעמוד על הקווים הוא הלך כמעט תשעה שנים באותה דרך, במשחק מבוקר, ב-4-4-2 מיושן, יש רבים שיגידו הגנתי מדי.
סימאונה. שינה גישה ונתן לז'ואאו פליקס מרחב // צילום: רויטרס
לא מעט שחקני התקפה עברו תחתיו בשנים האלה, כשאת כולם הוא ניסה לשנות ולגרום להם לעבוד קשה גם בחלק האחורי של המגרש. בודדים היו שהצליחו לשלב את המשימות האלה, רבים מהם נכשלו - ג'קסון מרטינס, מריו מנדז'וקיץ', לוסיאנו וייטו, קווין גמיירו, אלברו מוראטה ועוד.
השנה נראה שהוא מוכן לתת יותר חופש לשחקנים היצירתיים שלו והעובדה שהוא החל לשחק עם שלושה שחקני התקפה מפרה את ז'ואאו פליקס ואת הקבוצה כולה.
אשתקד אתלטיקו כבשה 51 שערים ב-38 משחקים ב'לה ליגה'- ממוצע של 1.3 גולים למשחק. השנה הם כבשו 19 שערים ב-9 משחקים – ממוצע של 2.1. "אם ז'ואאו טוב הקבוצה באופן אוטומטי נהיית תחרותית יותר", אמר סימאונה ונשמע מרוצה.
השינוי השני הוא הגעתו של סוארס. האקדוחן שנזרק מבארסה הגיע עם רזומה אדיר ולקח על עצמו כבר מהתחלה את האחריות להיות המוציא לפועל העיקרי, גם בעיני התקשורת וגם בעיני האוהדים. זה אפשר לפליקס לאמץ את התפקיד שהוא מעדיף, להיות מתחת לחלוץ, לנוע בחופשיות גדולה יותר על המגרש, לרוץ לשטחים, לכדרר יותר והדבר בא לידי ביטוי במספרים.
גם במשחקים שסוארס לא שיחק ואנחל קוראה החליף אותו, התבנית נשמרה. פרט למה שקורה על הדשא, סוארס קרוב לפליקס גם מחוץ למגרש ומהווה עבורו מנטור. "הוא מרגיש מלא ביטחון, ואם כולנו נעניק לו את העזרה והתמיכה שהוא צריך, הוא יכול להיות שובר שוויון", אמר האורגוואי ל'אס'.
אתלטי תפגוש הערב את באיירן עם מספר מטרות עיקריות: לנקום את התבוסה מהמפגש הראשון (4:0 לגרמנים), להראות שהשיפור השנה יכול לבוא לידי ביטוי גם מול קבוצה עדיפה ולתת לז'ואאו פליקס את העזרה הטובה ביותר להוכיח שמסע ההתאקלמות נגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו