מנהיגות הקורונה: למה נשים מצליחות לטפל טוב יותר במשבר?

מדינות בהן עומדת אישה בראשות המדינה בלטו בהתמודדותן הטובה יחסית עם התפשטות הקורונה. בניו-זילנד, פינלנד, גרמניה וטיוואן הממשלות זיהו בזמן את סימני האזהרה, הפגינו אמפתיה כלפי התושבים וזכו לאמון מהציבור. בשורה התחתונה, כולם סיימו עם גלי תחלואה בהם היו פחות מתים, פחות נדבקים ופחות חולים במצב קשה, מאשר במדינות אחרות אשר בראשיהן עמדו גברים. 

לפני כחודש פורסם כי מחקר ישראלי מצא ששיעור התמותה הממוצע מנגיף הקורונה או סיבוכיו במדינות המונהגות על ידי נשים נמוך משיעור התמותה הממוצע במדינות המונהגות על ידי גברים. מחקר אחר, בינלאומי, שפורסם בחודש אוגוסט, ובוצע על ידי המרכז לחקר מדיניות כלכלית והפורום הכלכלי העולמי, העלה כי אנגלה מרקל הגרמנית, ג'סינדה ארדרן הניו זילנדית, מטה פרדריקסן מדנמרק, צאי אינג-ון בטייוואן וסאנה מרין מפינלנד התמודדו בצורה טובה יותר מאשר מדינות המונהגות על ידי גברים.

כיצד מצליחות נשים להיות מנהיגות טובות יותר של משברים לעומת גברים?

ייתכן שהתשובה נמצאת במסרים הלא-מילוליים שלהן. במחקר חדש וראשון מסוגו שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' צפירה גרבלסקי-ליכטמן, מומחית לניתוח שפת גוף ותקשורת בין-אישית מהאוניברסיטה העברית והקריה האקדמית אונו, יחד עם המרצה ואיש התקשורת רועי כ"ץ, שפורסם בכתב העת המדעי "International Journal of Environmental Research and Public Health" נותחו 20 הופעותיהם הטלוויזיוניות של עשרה מנהיגי המדינות בחודשיים הראשונים לפרוץ מגיפת הקורונה (שהוגדרו כנאומים לאומה או הודעות לתקשורת שהועברו בשידור חי, בפריים טיים).

המחקר שם דגש על התקשורת הלא-מילולית שהציגו המנהיגים והמנהיגות בנאומיהם. נבדקו מאפיינים כמו קול וטונציה, מחוות גוף, עמידה ויציבות, הבעות פנים והופעה על הבמה. "במחקר הנוכחי בדקנו רק ראשי מדינה פעילים, חמישה מנהיגים מול חמש מנהיגות ממדינות דמוקרטיות. הניתוח בוצע תוך לקיחת גורמים שונים בחשבון, כדי למנוע הטיות בתוצאות המחקר - ביניהם גיל הנבדקים (מבוגרים מול צעירים), גודל המדינה ומספר התושבים, ניסיון בתפקיד ומשך זמן הכהונה, שיוך פוליטי וסגנון הממשל הדמוקרטי", מסבירה פרופ' גרבלסקי-ליכטמן.

"הציבור מחפש מסרים לא-מילוליים בהם יוכל להיאחז"

החוקרת ציינה עוד לגבי ייחודיות המחקר: "עד כה נבחנו הופעות בתקשורת של מנהיגי מדינות בהקשר של משברים ביטחוניים, מלחמות ואסונות, אבל מעולם לא בהקשר למגפה עולמית. זאת הפעם הראשונה שנותחו התנהגויות פוליטיות של מנהיגות במהלך משבר בריאותי. ההנחה שעמה יצאנו לדרך במחקר זה הייתה שבזמן משבר הציבור רגיש מאוד לשפת הגוף של המנהיג או המנהיגה ולתקשורת הלא-מילולית שלהם, ומגיב לה בהתאם".

תוצאות המחקר, לטענת החוקרים, היו מפעימות. התגלה הבדל מובהק בין ההתנהלות התקשורתית של מנהיגות ומנהיגים במהלך המשבר הנוכחי, כשההתנהלות של המנהיגים הייתה ברובה אגרסיבית – כלומר קשוחה, תחרותית, מלווה בתנועות איום, אזהרות והפחדות ככלי לשכנוע, ואף יצירת מתח, בעוד הנשים הציגו התנהלות מנהיגותית מכילה ומשתפת בעיקרה, שכללה הבעות פנים נינוחות, יצירת קשר עין עם הקהל, נקיטה בתקשורת שמונעת מרגש, הן שמו דגש על אמפטיות ואופטימיות, והמסרים שלהן היו שלווים ודגלו בשיתופיות ואחדות. למעשה, כל הנשים המנהיגות שמופיעות במחקר שידרו רוגע ושלווה במסריהן בצורה יחסית דומה.

החוקר רועי כ"ץ הדגיש כי "במשבר עולמי-בריאותי, חסר תקדים כמו בקורונה, הציבור מחפש בהופעות התקשורתיות ובתדריכים של המנהיגים מסרים לא-מילוליים בהם יוכל להיאחז על מנת למצוא ביטחון ורוגע. הממצאים במחקר שלנו מוכיחים היטב שמנהיגים גברים פנו במובהק להופעות כוחניות, מפחידות ומאיימות בעוד שנשים מנהיגות ניצלו את מסיבות העיתונאים והתדריכים להובלת מסר תקשורתי מרגיע, מערסל וכזה שמנסה, וגם מצליח, לצמצם את אי-הוודאות והחרדה בציבור".

מדוע מפתיע שנשים נקטו בגישה מרגיעה בנאומיהן? פרופ' ליכטמן-גרבלסקי מסבירה כי "בעבר, המפתח להצלחה פוליטית עבור מנהיגות, במיוחד בקרב ראשי ממשלה, היה תלוי ביכולתן לאמץ קודים של התנהגות לא-מילולית גברית, הווה אומר להעביר מסרים תקיפים ולנקוט בלשון חדה, תקיפה ומאיימת. המנהיגות שחקרנו לא מחקות את המנהיגות הגברית ומביאות לבמה מנהיגות אחרת, חדשה, אלטרנטיבית ואפקטיבית, המבוססת על שפת גוף נשית. בצורה זו הצליחו המנהיגות לצייר את עצמן כאמינות, בעלות ביטחון עצמי ושולטות במצב".

עד כמה חשוב שהמסרים שיופנו לציבור יהיו רגועים ונינוחים? "גילינו שבמדינות עם מנהיגות נשית המגיפה לא התדרדרה למצבי חירום והיו מעט מקרים של חולים במצב קשה. עם זאת, במדינות שבראשן עמדו מנהיגים גברים, נצפו יותר מצבים של הגעה למצבי חירום, היו יותר מקרים רבים של חולים במצב קשה, ושפת הגוף של המנהיגים באותן מדינות כללה ביטויים גבריים בהגדרתם המגדרית, דוגמת זעם, איומים ואזהרות נגד הציבור והם חשפו הרבה סטרס", ציינה פרופ' גרבלסקי-ליכטמן.

רועי כ"ץ סיכם: "ברור כי ראשי מדינה שמצליחים לשדר רוגע, מנהיגות ולא רק סמכות, הזדהות, הבנה וניהול רגשות, יורידו את מפלס החרדה הלאומי ויצמצמו בהכרח גם את הבהלה בשווקים ובזירה הכלכלית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו