מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 61 להצעת חוק הגנת הצרכן, הקובע כי עוסק או מי מטעמו לא יוכל לשווק עצמו בפני הרשומים במאגר טלפוני אלא במקרים חריגים.
מדובר ביוזמה של השרה לשוויון חברתי מירב כהן. מוזגה אליה הצעה פרטית של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר ושל אורי מקלב, ששמו הוסר מהצעת החוק לאחר שהתמנה לסגן שרת התחבורה. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 52 חברי כנסת ללא מתנגדים.
החוק קורא להקמת מאגר הכולל מספרי טלפון של צרכנים שאינם מעוניינים לקבל שיחות טלפון שיווקיות. כל אחד יוכל בכל עת לבקש להכניס את מספרו לרשימה זו, לשנותו או להסירו.
סוף להטרדות
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תיקון מספר 40 לחוק התקשורת המוכר כ'חוק הספאם' צמצם את יכולתם של גופים שונים להטריד את האזרח באמצעות 'שיחות ספאם'. כאשר אדם מקבל טלפון שכזה יש ביכולתו לבקש שיסירו אותו מרשימת התפוצה, אולם הדבר לא מטפל בשורש הבעיה. זאת מכיוון שמספר הטלפון נשמר במאגר המידע של החברה וקרוב לוודאי שייסחר בעתיד, מה גם שחברות שונות לא מכבדות את בקשתו של אותו אדם ויש קושי גדול יותר להוכיח את קבלתה של שיחת הטלפון ואת בקשתו של הצרכן להסירו מרשימת התפוצה, בשונה ממסרונים. כך אותו אדם ימשיך להיות מוטרד על ידי גופים שיווקיים שוב ושוב.
"בישראל התפתחה פרקטיקה של שיווק אגרסיבי באמצעות שיחות שיווק טלפוניות ועשיית עסקאות בסכומים המגיעים לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים. תופעה זו בולטת במיוחד מול אוכלוסיות חלשות, כגון קשישים ועולים חדשים. מטרתה של הצעת חוק זו היא להבטיח כי גופים שונים לא יוכלו להטריד את הצרכן בישראל באמצעות שיחות טלפוניות פרסומיות".
השרה לשוויון חברתי מירב כהן ציינה: "הצעת חוק זו היא סגירת מעגל אישית עבורי, ובמידה לא מבוטלת היא מסמלת את הסיבה שבגללה נכנסתי לפוליטיקה, את הסיבה שאני עומדת כאן לפניכם. לפני כשנתיים וחצי קיבלנו החלטה לנהל מלחמת חורמה בתעשיית עושק הקשישים והמאבק הזה עיצב במידה רבה את מי שאני היום. הצעת החוק הזו היא הראשונה מבין 10 תיקוני חקיקה שאני מקדמת עם שותפים יקרים בממשלה ובכנסת ובראשם שר הכלכלה עמיר פרץ. מדובר ברפורמה כוללת שתייצר מהפכה של ממש ביחסים שבין צרכנים חלשים לחברות שלא מתביישות לנצל את חולשתם, וכולי תקווה שכנסת זו תספיק לחוקק את תשעת התיקונים הנוספים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו