בית משפט בגרמניה הורה לעיריית מינכן להעמיד לרשות תנועת החרם האנטישמית BDS אולם לצורך קיום אירוע אנטי-ישראלי, תוך שהוא קובע כי החלטת העירייה להימנע מפעולה כזו מהווה פגיעה בעקרון השמירה על חופש הדעה.
החלטת בית המשפט האדמיניסטרטיבי בבוואריה בעניין זה עומדת בסתירה מוחלטת להחלטת הבונדסטאג (בית הנבחרים הגרמני) לפני שנה וחצי, שלפיה תנועת החרם היא אנטישמית ולכן אין לגופים ציבוריים להעניק לה תמיכה כלשהי.
ראש עיריית מינכן, דיטר רייטר, שעירו הייתה מבין הראשונות שהחליטו להטיל חרם על תנועת החרם האנטישמית, הודיע שיערער על החלטת בית המשפט. ראש הקהילה היהודית בבוואריה, שרלוטה קנובלוך, הביעה אכזבה קשה מהחלטת בית המשפט.
בית המשפט הבווארי קיבל את ערעורם של קבוצת פעילי BDS, שעתרו בבקשה לבטל את החלטת עיריית מינכן משנת 2017, האוסרת מימון ותמיכה ציבורית באירגוני ובאירועי BDS. מאוחר יותר, בקיץ 2018, אישר הפרלמנט הגרמני החלטה שקוראת למשרדי הממשלה ולגופים פדרליים לא לשתף פעולה עם אירועים המקדמים חרמות על ישראל - ולעצור את המימון לארגוני דה-לגיטימציה.
"ביהמ"ש פספס את המשמעות האמיתית"
ההחלטה אומצה על ידי רוב מדינות ומחוזות גרמניה, אך קבוצת פעילי BDS במינכן החליטו לעתור לבית המשפט בטענה שהחלטת העירייה שלא להקצות מבנים ציבוריים לכנס BDS נחשבת לפגיעה בחופש הביטוי. אמנם בית המשפט דחה את העתירה בערכאה הראשונה, אך לפני מספר ימים קיבל כאמור את הערעור וחייב את עיריית מינכן להמשיך להעניק תמיכה לפעילות BDS.
עו"ד יפעה סגל, יו"ר הפורום המשפטי הבינלאומי, טוענת: "איסור על מימון ותמיכה ציבורית זה לא איסור על קיום אירוע ופגיעה בחופש הביטוי. ביהמ"ש פספס את המשמעות האמיתית. יש הבדל גדול בין לאסור חוקית על קיום אירוע מסוג מסוים לבין החלטה מנהלית שהמדינה וכספי הציבור לא יסייעו לקיים את האירוע, אך לאירוע מותר להתקיים באופן פרטי וללא שום הגבלות. שלילת הטבה איננה משולה לאיסור. הגוף הנבחר בכל עיר, מחוז או מדינה מטרתו לקיים מדיניות המשקפת את רצונו של הציבור כפי שהוא מיוצג על ידי נבחרי הציבור בדמוקרטיה. אותו גוף נבחר יכול לקיים מגוון רחב של החלטות, כאשר לכל אחת, או לכל סוג, יש משמעות שונה לחלוטין".
"השופטים במינכן טעו טעות חמורה. נבחרי הציבור של גרמניה בכלל ומינכן בפרט קבעו שה-BDS היא אג'נדה שלילית ואנטישמית, ולכן אין לאפשר הקצאת משאבי ציבור בשביל לתמוך ולקדם אותה. החלטתו של ביהמ"ש סותרת את מדיניות הממשל ומשמעותה היא לחייב את הקופה הציבורית הגרמנית לתמוך בפעילות שלא רק פוגעת בישראל ובישראלים, אלא גם בקהילה היהודית בגרמניה".
לדבריה, "יש אפשרות לערעור נוסף של עיריית מינכן נגד החלטת ערכאת הערעור. אנו תקווה שהעירייה אכן תפעל לממש את זכותה לערער וכי הערכאה השלישית תבין את המציאות המשפטית והעובדתית לאשורה, בדומה לאופן שבו הבין אותה ביהמ"ש בערכאה הראשונה.
"יש לציין שהוגשה עתירה גם בברלין נגד ההחלטה של הבונדסטאג. נראה כעת שלפחות בשלב זה אין לעתירה יותר מסיכוי מזערי להצלחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו