18 בקבוקי ג'ין נחתו בשבוע שעבר בהפתעה בפתח "טארף הוטל", פאב בן 150 שנים הממוקם בפינה של הרייסקורס גראונד - אצטדיונה של רקסהאם הוולשית. יחד עם החבילה הגיע מכתב, ועליו המשפט הבא: "הנה משלוח הפרחים שלי, נתראה בקרוב, ראיין ריינולדס". כוכב הקולנוע וגיבור הסרט "דדפול" הוא הבעלים של חברת הג'ין האמריקנית "אביישן", ומכאן הבקבוקים. אבל למה דווקא לפאב הוותיק והקטן הזה שנמצא בסמוך לאצטדיון? כי החל מהשבוע ריינולדס הוא גם הבעלים של קבוצת הכדורגל המקומית.
יחד עם רוב מקאלהניי, יוצר וכוכב הסדרה "פילדלפיה זורחת", השלימו שני הכוכבים ההוליוודיים את הרכישה של הקבוצה, שמדורגת באמצע הטבלה של הליגה החמישית באנגליה. חדשות על השידוך המפתיע הזה הופיעו לראשונה בחודש ספטמבר, אז אישר המועדון הוולשי שהשניים החלו בשיחות איתם. ספנסר האריס, מנהל הקבוצה, אמר אז לתקשורת: "אנחנו עדיין נמצאים בשלבים של משא ומתן ויש עוד דרך לעשות".
בינתיים, ריינולדס מקאלהניי פיזרו את הקסם ההוליוודי שלהם על אנשי רקסהאם, ואלה התרשמו מאוד מהרצינות ומהידע של השניים. "מקצוענים כמו רוב וראיין לא מגיעים לפה לעיתים קרובות", הוסיף האריס, "אני יכול לומר שהם שני אנשים צנועים שרוצים קודם כל בטובת המועדון".
אחרי ששכנעו את אנשי ההנהלה, הצמד מהוליווד היה צריך לשכנע את האנשים החשובים באמת - האוהדים שמחזיקים במניות הקבוצה מאז 2011. בתחילת נובמבר, באמצעות סרטון מלא הומור, הם הציגו את התוכניות שלהם, והקהל אהב את מה שראה. "אנחנו רוצים להיות איתכם כמה שיותר, לשתות איתכם בירה, עד שנימאס עליכם", אמרו השניים והוסיפו: "אנחנו רוצים להיות שגרירים של המועדון הזה ולהפוך אותו לכוח משמעותי בעולם". אחרי ששמעו תסריט כזה, לא פלא ש־98 אחוזים מחברי המועדון הצביעו בעד המכירה.
מגרשה של רקסהאם. הקבוצה הוותיקה בוויילס // צילום: אי.אף.פי
עתיד מהסרטים
עכשיו, שהעסקה הושלמה, השאלה הראשונה שעולה היא למה שני שחקני קולנוע מקנדה ומארה"ב בחרו דווקא ברקסהאם, קבוצה שמעולם לא סיימה עונה במיקום גבוה יותר מאשר ה־15 בליגה השנייה באנגליה? כדי לענות על השאלה צריך להכיר קודם כל את רקסהאם, ובמיוחד את ההיסטוריה של הקבוצה שנוסדה ב־1864 - היא הוותיקה ביותר בוויילס והשלישית הכי ותיקה בעולם. במהלך שנותיה רשמה רקסהאם כמה הישגים נאים כמו שלוש הופעות ברבע גמר הגביע האנגלי והופעה אחת ברבע גמר גביע המחזיקות ב־1976.
בהיסטוריה שלה חקוקים כמה ניצחונות גדולים, כאלה מול פורטו ב־1984, ווסטהאם ב־1996, ניוקאסל ב־1978 ומעל כולם זה מול האלופה ארסנל, בסיבוב השלישי של הגביע ב־1992. מנג'ר ארסנל אז ג'ורג' גרהאם הגדיר את ההפסד הזה כ"רגע השפל הכי גדול בקריירה", בעוד עבור רקסהאם זהו עד היום רגע השיא. מאז המועדון הקטן נמצא בדעיכה מתמדת - מנהלתית וספורטיבית. האוהדים נלחמו בהנהלה שרצתה להחליף בית, הקבוצה ירדה לליגות הלא מקצועניות לראשונה זה 87 שנים, וב־2011 עבר המועדון לידיהם של האוהדים.
היכן שהאדם הממוצע ראה סיפור מעניין על קבוצת כדורגל קטנה, שחקני קולנוע ראו חומר לסרט. צוות צילום שמתעד בימים האחרונים את כל ההתרחשות מלמד שהתוכניות של ריינולדס ומקאלהניי - שהבטיחו להשקיע 2 מיליון ליש"ט מכספם - כוללות גם סרט או סדרה על עתידה של רקסהאם. הם לא המציאו את הפורמט. לידס, סנדרלנד, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם כבר עשו את זה - אבל במקרה של רקסהאם ההשפעה של סדרה בנטפליקס, למשל, עשויה להיות משמעותית יותר מאשר בכל מועדון אחר.
לפי הערכות של אנליסטים כלכליים, סדרה בת שמונה פרקים תקפיץ את התקציב של הקבוצה ב־2.4 מיליון ליש"ט, סכום אדיר בקנה המידה שלה. בעיתון הכלכלי "בלומברג" נכתב: "עבור הקבוצות הגדולות סרט או סדרה הם חלק קטן מאוד מההכנסות. במקרה של רקסהאם, נדמה שדבר כזה הוא קריטי בתוכניות העתידיות של המועדון".
"אנחנו בדרך למעלה"
בהתאם לתוכניות האלה, המאמן דין קיטס נשאל אמש מי הוא היה רוצה שישחק אותו אם הקבוצה תגיע להוליווד: "אני מניח שדני דה ויטו, אבל ברצינות, אנחנו צריכים להמשיך להתרכז בכדורגל". כן, קצת קשה לשכוח בתוך אור הזרקורים הזה, אבל הכדורגל הוא העיקר פה. רקסהאם רוצה לחזור לליגות המקצועניות, למלא את האצטדיון כפי שהיה בשנות ה־70, ושני הרוכשים מבטיחים גדולות ונצורות. "לנצח, לנצח, לנצח", הכריזו, וההתלהבות בהתאם.
שחקני רקסהאם. בעוד שש שנים בפרמייר ליג? // צילום: GettyImages
דניס מורגן, אוהד הקבוצה כבר 54 שנים, אמר לטלוויזיה המקומית: "אני לא יכול למחוק את החיוך מהפנים, אנחנו בדרך למעלה!" נטלי בראון, בעלת דוכן אוכל ברחבת האצטדיון, הוסיפה: "זה מרגש כי זה גורם לך לחשוב איפה נהיה בעוד חמש-שש שנים ומול מי נשחק. מנצ'סטר יונייטד? ליברפול?" היחס בסוכנויות ההימורים כרגע הוא 20:1 שרקסהאם תהיה בפרמייר ליג ב־2026. הסיפור שלה רק התחיל וקשה לדעת מה יקרה, אבל התקווה של אוהדי רקסהאם היא שכמו בסרטים ההוליוודיים הכי נדושים, הסוף יהיה טוב.
