סבב הלחימה האחרון בנגורנו-קרבאך ממשיך לשלוח ריקושטים לכל המזרח התיכון: נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הגיש הבוקר (שני) לפרלמנט באנקרה, שבוע בדיוק לאחר הכרזת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על הפסקת אש במחוז המשוסע, הצעת חקיקה להצבת חיילים טורקיים באזרבייג'ן כשהכוונה הצפויה היא, כמובן, בנגורנו-קרבאך.
ברשת סי.אן.אן Türk דווח כי אישור הפרלמנט הצפוי יהיה תקף למשך שנה. מדובר בהחלטה עקרונית, שלפיה הפרלמנט מסמיך את הנשיא ארדואן להציב את הכוחות בשטח אזרבייג'ן לפי ראות עיניו - הן ברמת היקף הכוחות והן במשך נוכחותם בשטח. קוריוז למטרת הצעת החקיקה ניתן היה לקבל הבוקר מהכותרת הראשית באתר של "שופר" השלטון של ארדואן "ייני שאפאק" עם הכותרת: "לחייל הטורקי יש צו גיוס לנגורנו-קרבאך".
מדובר בתגובה טורקית הן לתוצאות סבב הלחימה האחרון בנגורנו-קרבאך, שהסתיים בניצחון גדול של אזרבייג'ן, והן לסירוב הרוסי להצטרפות מלאה של טורקיה לכוח הפיקוח על הפסקת האש שקם עתה לחמש השנים הקרובות. הטורקים מציגים זאת כיוזמה משותפת של ארדואן עם רוסיה. לטענתם, אזרבייג'ן תקבע את מיקום החמ"ל המשותף של הכוחות הרוסיים והטורקיים. כדי להפחית את המתיחות בין הצדדים, הכוחות שתשלח אנקרה – כנראה לא יוצבו בגבול בין האזרים לארמנים.
קצב ההתפתחויות בימים האחרונים בשל נגורנו-קרבאך הוא יוצא דופן. יורש העצר של אבו דאבי ויריבו הגדול של ארדואן, מוחמד בן זאיד, אירח אתמול את נשיא ארמניה ארמן סרקיסיאן. "שוחחנו על חיזוק מערכת היחסים בין שתי המדינות", סיפר בן זאיד בתום הפגישה, "מסרנו את ברכתנו על הפסקת האש בין ארמניה לבין אזרבייג'ן, ואת תמיכתנו בהגעה לשלום וליציבות אזורית".
בה בעת, שר החוץ האזרי ג'ייהון בייראמוב שוחח טלפונית עם מקבילו הרוסי סרגיי לברוב, בזמן שידוע כי מוסקבה היא הפטרון של ירבאן. השניים שוחחו על שיקום האזור לאחר סבב הלחימה, על הסוגיה ההומניטרית, ועל הצורך בסיוע בינלאומי להגנה על מוסדות התרבות והדת בנגורנו-קרבאך. הארמנים היו אמורים לפנות את אזור קלבג'אר שבמחוז נגורנו-קרבאך כבר אתמול, אך במחווה של רצון טוב – אזרבייג'ן העניקה להם ארכה של עשרה ימים נוספים בשל תנאי מזג האוויר.
"מסר ישיר לארמנים"
"כשבטורקיה אומרים 'אזרבייג'ן' מזווית ראייתם זה כולל את נגורנו-קרבאך, שהרי לפי החוק הבינלאומי מדובר בשטח אזרי", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, "גם אם הטורקים לא יוצבו בנגורנו-קרבאך באזור שמהווה גבול עם ארמניה, אז מבחינת אנקרה עדיין מדובר במסר ישיר לארמנים לקראת סבב הלחימה הבא".
לדברי החוקר הבכיר, "טורקיה כבר מתכוננת לפינוי השטחים הארמניים. זו לא פעם ראשונה בעשור האחרון שהפרלמנט צפוי לאשר הצבת כוח צבאי משמעותית, זה כבר קרה בעיראק, בסוריה, בלוב. ברגע שהחלטה כזו עוברת אז המשמעות היא יישום מיידי. לכן, שאלת השאלות היא היכן הם יוצבו בנגורנו-קרבאך. אם ההגדרה היא 'אזרבייג'ן' אז גם השטחים החדשים שנלקחו מהארמנים נכנסים להגדרה".
ד"ר כהן ינרוג'ק מציין כי "במקרה הזה האזרים הם בין הפטיש לסדן. הם אמנם שואפים לריבונות אך הם צריכים שכל העולם יידע כי טורקיה היא 'האחות הגדולה' שלהם". על פגישת הנשיא הארמני עם יורש העצר של אבו דאבי, הוא מוסיף כי "הארמנים קורצים ליריבים הגדולים של ארדואן, שהרי הכלכלה שלהם לא משגשגת ויש כעת בעיית פליטים קשה של ארמנים ללא בית. המדינה כרגע מתבססת על מענקים מארמנים שגרים מחוץ למדינה, ועל כן הם מנסים ליצור מנגנון לקבלת כספים עקבית".
ד"ר כהן ינרוג'ק מסכם כי "אם אזרבייג'ן תעניק תמורה צבאית לטורקיה אז הכל תלוי ברוסיה. עם זאת, הארמנים כנראה שולפים את הקלף של איחוד האמירויות, שמבחינתה מתעניינת באפשרות להצבת כוחות בקרבת טורקיה. ובכל זאת, הדבר תלוי ברוסיה, על אחת כמה וכמה לאחר השיעור שלימד פוטין את פשיניאן בסבב הלחימה האחרון כי אסור לו לקרוץ למערב. ייתכן שהרוסים לא יסכימו לכניסת כוחות אמירתיים לחצר האחורית של רוסיה – וכל התכנון הארמני יקרוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו