ישראל רואה, שומעת - ולא מהססת לפעול: המסר לאיראן בחיסול בכיר אל-קאעידה

שאלה אחת מרכזית סביב חיסולו של בכיר אל-קאעידה, עבדאללה אחמד עבדאללה, נותרה עדיין פתוחה: למה האירוע פורסם רק כעת.

אין ספק שהפרסום בניו יורק טיימס היה יזום. הידיעה עמוסה בפרטים מדויקים, שנועדו לבטל מראש את ההכחשות של איראן ואל-קאעידה. מי שמסר את המידע רצה לא רק לרמוז על חיסול שנעשה במחשכים, אלא להעביר מסר שיהדהד באזור כולו. המסר הזה נועד לשורה של גורמים. לאל-קאעידה, כמובן, שבכיר נוסף שלה חוסל, ועוד ביום השנה ה-22 לפיגועים שיזם מטעם הארגון בשגרירויות האמריקניות בקניה וטנזניה; לאיראן, שנחשפה כמי שאירחה על אדמתה בכיר בארגון שאמור להיות אויב אידיאולוגי ודתי מר שלה; ולכל גורם רדיקלי אחר באזור, שללא קשר לקורונה ולצרות הפוליטיות מבית, ארה"ב וישראל ממשיכות לשלב ידיים במלחמה בטרור.

על פי פרסומים זרים, שיתוף הפעולה אינו חריג. הוא נעשה לא פעם בעבר. הקשר בין הגורמים המקצועיים במוסד ובאמ"ן עם מקביליהם האמריקנים הוא עמוק. זה נכון בחילופי מודיעין, ומזה כ-15 שנה זה גם נכון בסוגיות מבצעיות שונות. שתי הדוגמאות הבולטות לכך הן מבצע "משחקים אולימפיים" שבו הוחדרה תולעת המחשב "סטאקסנט" למערך הצנטריפוגות האיראני ושיבשה את פעולתו במשך חודשים רבים, וחיסולו של המפקד הצבאי של חיזבאללה, עימאד מורניה, בדמשק ב-2008.

שיתוף פעולה כזה, ככל הנראה, התקיים גם הפעם. נראה שהאמריקנים סיפקו את המודיעין, והמוסד הישראלי את הביצוע. זה מעיד שלאמריקנים אין תשתית מבצעית טובה מספיק באיראן: גם את מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, הם חיסלו בעיראק. 

המוסד, לעומת זאת, הוכיח בעשור האחרון (על פי פרסומים זרים) יכולת מבצעית מרשימה על אדמת איראן - החל בחיסולם של כמה מדעני גרעין באותה הדרך של ירי על ידי אופנוענים שמשתמשים באקדחים עם משתיקי קול, וכלה בפיצוץ בחודש יוני השנה במפעל הצנטריפוגות בנתנז. בכל המקרים האלה נטען כי המוסד פעל באמצעות גורמים אחרים, שליחים שביצעו עבורו את המלאכה. זאת שיטה מוכרת בעולמות הביון, שסביר שגם המוסד נוקט בה כדי לצמצם את הסיכון לאנשיו.

ועדיין, מעורבות המוסד בחיסול אינה מובנת מאליה. עבדאללה - או בכינויו המוכר: אבו מוחמד אל-מסרי - אמנם היה מעורב בתכנון הפיגועים נגד יעדים ישראליים בקניה ב-2002, אולם המדיניות הישראלית המוצהרת היא שלא מבצעים חיסולים כנקמה, אלא למניעת פיגועים עתידיים. בישראל אמנם טענו שעבדאללה היה עסוק בתכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות בעולם, אבל הסבירות לכך נמוכה בהתחשב בעובדה שאל-קאעידה - שמתקשה כבר שנים ארוכות להוציא לפועל פיגועים מהדהדים - ממקד את מאמציו במאבק באמריקנים ובמשטרים הסוניים המתונים באזור, ולא בישראל. סביר יותר שישראל נתנה כתף לשותף הבכיר שלה (למרות החשש שהיא תשים את עצמה על הכוונת של הארגון, שיחפש נקמה). יש לכך ערך מבצעי ברור, אבל גם ערך הרתעתי לא מבוטל. כלפי אל-קאעידה כמובן, אבל בעיקר לאיראן, שמבינה שוב שהיא חדורה, ונמצאת תחת הכוונת הישראלית-אמריקנית. אסור להקל ראש במסר הזה: איראן משתעשעת במחשבות בסוגיית הגרעין, וטוב שתדע שמנגד יש אפס טולרנטיות כלפיה.

ועדיין, ספק אם איראן תשנה מדרכה. המסר הברור שעולה מהפרשה הוא עד כמה הכל במזרח התיכון מונע מאינטרסים, ולא מאידיאולוגיה. איראן, שנלחמת באל-קאעידה בעיראק ובסוריה, מארחת את אחד מבכירי הארגון, כי הוא משרת אותה במלחמתו נגד האמריקנים באפגניסטן. היא תמשיך לעשות כך, כל עוד הדבר ישרת את מטרותיה. גם אל-קאעידה לא ישנה מדרכו. אל-מסרי הוא לא בכיר הארגון הראשון שמחוסל, ולא האחרון. חשיבותו הסמלית היתה גדולה בשנים האחרונות מחשיבותו המבצעית, והוא השתייך לדור המייסדים שנעלם בהדרגה. את מקומו תפסה הנהגה מבצעית חדשה וצעירה, שפועלת תחת חסותו של מנהיג הארגון, איימן א-זוואהירי, שקיימים לא מעט סימני שאלה סביב מצבו ומקום הימצאו. סביר שבוושינגטון (ואולי גם בירושלים) ישמחו לצרף אותו בהקדם לרשימת המחוסלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו