בצל המתיחות ההולכת וגוברת ככל שממשיכים להיספר קולות המצביעים בארצות הברית, הולכות ונערמות שאלות רבות הנוגעות לאופן שבו המרוץ לבית הלבן יגיע להכרעה. "ישראל היום" עושה סדר בתסבוכת הפוליטית.
מה אפשר ללמוד מתוצאות הבחירות המסתמנות?
המסקנה המרכזית מהתוצאות הלא־סופיות של הבחירות היא שארה"ב נותרה חצויה ומקוטבת בין שני מחנות: המחנה השמרני והמחנה הליברלי הנמצאים בעימות אידיאולוגי, פוליטי וחברתי חסר פשרות. זאת, כאשר שני האגפים במערכת הפוליטית הצליחו לשמור על בסיס כוחם המסורתי (למעט חריגים בודדים) ולא שינו מן היסוד את מאזן הכוחות ביניהם.
האם טראמפ יכול לפנות לאפיק המשפטי?
הנתיב המשפטי פתוח בפני טראמפ, והוא אף החל במהלך שנועד להביא לספירה חוזרת של הקולות במדינת ויסקונסין. עם זאת, אין באפשרותו לפנות ישירות לבית המשפט העליון, אלא עליו לשכנע קודם לכן את הערכאות הנמוכות יותר בכך שיש בידיו טיעונים מוצקים המצדיקים את פתיחתו של תהליך מיון ובקרה נוסף של התוצאות.
כיצד המערכת המפלגתית תגיב למצב שההכרעה עוברת לבית המשפט?
ראשית, כבר היו דברים מעולם, שכן המועמד הדמוקרטי לנשיאות בשנת 2000, סגן הנשיא אל גור, פנה למערכת המשפטית בתביעה להביא לספירה חוזרת של הקולות בפלורידה. כזכור, בתום הליך משפטי ממושך, שארך למעלה מחודש, דחה בית המשפט העליון את תביעתו, אולם בכך נוצר התקדים המעניק לגיטימציה מסוימת לדרישתו של טראמפ לספירה חוזרת של הקולות באותן מדינות ובאותם מחוזות, שבהם, לדעתו, התעורר חשד לאי סדרים בהצבעה.
במקרה של מהפך, מה צפוי בחודשים עד כניסת הנשיא החדש לבית הלבן?
במקרה של חילופי גברי בבית הלבן, ממשיך הנשיא הפורש בכהונתו עד מועד ההשבעה של יורשו, ב־20 בינואר 2021. למרות שהוא מכונה "ברווז צולע", אין מניעה חוקתית שייזום מהלכים חדשים ויממש תוכניות בזירת הפנים ובמרחב הדיפלומטי והאסטרטגי.
הנשיא ברק אובאמה, למשל, ניצל תקופת דמדומים זו כדי לשנות באופן דרמטי את מדיניותה המסורתית של ארה"ב בכך שנמנע מלהטיל וטו על הצעת ההחלטה במועצת הביטחון שהגדירה את ההתנחלויות כבלתי־חוקיות.
איך הנשיא החדש אמור לעבוד עם הסנאט ובית הנבחרים?
על פי התמונה המצטיירת כעת, הנשיא שייבחר (טראמפ או ביידן) ייאלץ להתמודד עם בית לעומתי אחד, טראמפ עם בית נבחרים דמוקרטי ברובו (כמו היום), וביידן עם סנאט רפובליקני ברובו. לנוכח הקרע הרעיוני והפוליטי העמוק בין שתי המפלגות, חלוקת עוצמה זו עלולה להקשות על תהליך החקיקה, למרות שיש בכוחו של הנשיא לעקוף באופן חלקי מהמורות אלה, בין השאר באמצעות הוצאת צווים נשיאותיים.
באיזו מידה העמיקה מערכת הבחירות את הקיטוב בחברה האמריקנית?
למרות שמערכת הבחירות האחרונה לא יצרה יש מאין, העובדה שהיא התנהלה בצילה של מגיפת הקורונה הצמיחה גורם חיכוך נוסף בין שני המחנות, וכך חידדה והעצימה את המחלוקות ביניהם. גם הריגתו של ג'ורג' פלוייד וגל המחאה שפרץ בעקבותיה העלתה עוד יותר את מפלס העוינות שבין הצדדים.
האם הסקרים הציגו תמונה מוטעית ופספסו טרנדים חשובים?
לפי שעה, לפחות, נראה שבעוד שבחירות 2016 היוו את יומם השחור של הסוקרים, הפעם מדובר ביומם האפור כהה בלבד. שכן, אמנם תחזיותיהם אודות ניצחון חלק לביידן, כולל במקצת ממדינות הדרום, לא התממשו, אך עם זאת הם היו זהירים מעט יותר בתחזיותיהם אודות כמה מן המרוצים במדינות המפתח (אם כי לא בכולן) מאשר לפני ארבע שנים.
האם היו קווי אפיון בולטים לקמפיין הבחירות האחרון?
המרוץ לבית הלבן הציג הפעם שתי גישות שונות לחלוטין לניהול קמפיין. בעוד שביידן הרבה להסתגר במרתף ביתו ולהישען בעיקר על תשדירי פרסומת בטלוויזיה או ברשתות החברתיות, ביסס טראמפ את מסע הבחירות שלו על יכולתו הרטורית, שאותה הביא לידי ביטוי בעצרות המוניות, שנועדו בעיקר לגייס ולהלהיב את בסיס כוחו האלקטורלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו