לפני מספר שנים פגשתי בעמית אמריקני בעל דרגה דומה לשלי. שוחחנו לא מעט. היה זה סוף עידן בוש הבן כנשיא ארצות הברית, ודיברנו לא מעט על המתרחש בעיראק ובאפגניסטן, על התמורות האזוריות בעידן של אחרי סדאם וקצת על האיראנים. ואז עמיתי השתתק. שאלתי "מה קרה?" הוא לקח נשימה עמוקה ואמר: "אלוהים ישמור אותנו אם מקיין לא זוכה בבחירות". לא ירדתי לסוף דעתו, אבל הבנתי את המסר הכללי...
הרבה דובר וגם נכתב על מה אובמה הביא איתו לעולם, ובטח למזרח התיכון. כדאי להיזכר בנאום קהיר, ברפיסות מול האיראנים, באירועי בנגאזי, באביב הערבי שזכה לכינוי "חורף איסלאמי" ובאירועים רבים נוספים. הבחירה בטראמפ ב-2016 הייתה הצבעת מחאה נגד דוקטרינת אובמה. האמריקנים מאסו ברפיסות, ובעיקר מהבטחות חסרות כיסוי. הם גם לא רצו את הילרי קלינטון כנשיא, ורבים מהם נמנעו מלהצביע. כך טראמפ, שאף סקר לא ניבא סיכוי כלשהו שיהיה נשיא, נבחר. מחזה שכמעט ולא ייאמן.
צילום ארכיון: רויטרס
אפשר לומר הרבה על טראמפ. הוא בהחלט לא פוליטיקאי, לא שגרתי, בוטה, אולי אפילו גרוטסקי, אבל בקדנציה שלו נמחק דאעש, שהיווה איום מטורף על המזרח התיכון. הוא ריסן את קים ג'ונג און הדיקטטור הצפון קוריאני, בז לאירופאים ולפוליטיקלי קורקט המפותל והמזוגזג. לא מדובר בנשיא מן השורה - לא בכדי הוא שנוי במחלוקת - אך הוא בהחלט השפיע דרמטית על האסטרטגיה העולמית, ובייחוד על המאבק הבין-מעצמתי. לא מול רוסיה, אלא מול סין.
ועתה, בשיא מגפת הקורונה, שוב סיכוייו של טראמפ לפי הסקרים מנבאים הפסד צורב - לג'ו ביידן, שחי במשך חמישה עשורים את הפוליטיקה בוושינגטון. אומרים עליו שהוא אוהד גדול של ישראל, שלא יהיה נזק גדול אם הוא ייבחר. ושטראמפ מטורף ולכן יש להחליפו, גם במחיר של נשיא שהוא קשיש, ונמצא הרבה מעבר לשיאו.
האמנם? מה יביא ביידן לעולם?
יש שיגידו שפיות, איזון, רוגע. ואני שואל - זה מה שרוצים מול איראן? מול הסינים? מול פוטין? זה יביא תוצאה טובה לדעתכם? האם ביידן יוביל את אמריקה לאיזון?
אני אישית מפקפק במחשבה הזו. להבנתי ביידן רחוק מאוד מלהיות בשורה למישהו - לא לאמריקנים ולא לעולם. כבר למדנו שהדרך הטובה ביותר להבין את הכיוון היא להתבונן במנהיגי ציר הרשע, ולראות לאיזה נשיא הם מפללים. הם מחכים לרגע שטראמפ יודח.
הבעיה היא לא רק ביידן, אלא המגזר שהוא מייצג, לרבות מנהיגי הדמוקרטים בבית הנבחרים ובסנאט. ראוי להזכיר שאסד הפציץ אזרחים סוריים בנשק כימי אי שם ב-2014. אובמה וביידן פנו לקונגרס כדי שיוציא עבורם את הערמונים מהאש. האמריקנים, מובילי העולם הנאור, מילאו פיהם במים נוכח רצח המוני של ילדים בידי אנשי אסד. הקונגרס נתן לאובמה את המבוקש: אמריקה לא הגיבה. במקום זאת היא הציבה אוליטמטום, שכמובן לא מומש פעם אחר פעם. מאחורי ביידן עומדים עסקנים, מולטי מיליונרים. טראמפ בהקשר זה היה עצמאי יותר, הוא סלד מהמילייה הוושינגטוני. זה היה יתרון גדול.
מתוך ערוץ היוטיוב הרשמי של טראמפ
ביידן ואלה שעומדים מאחוריו יובילו למדיניות רופסת – תהא זו חזרה לפחות עשור אחורה. אמריקה תצא מהתמונה - השפעתה תדעך, בטח באזורנו. אל תחששו – הסיוע הצבאי לא ייפסק, אך כבר למדנו שאין בכך בשורה כלשהי.
דווקא אישיותו הלא צפויוה של טראמפ סייעה לו להניע מהלכים משמעותיים בסופו של דבר. הוא תמך בחיזוק הצבא, לא חשש לעמוד מול ציר הרשע, ומעל כל זאת, הוביל את הברית האסטרטגית בין ישראל ומדינות ערב. אף נשיא יוני לא הצליח להביא שלום מתוך עוצמה.
במידה שג'ו ביידן ייבחר לנשיא ארצות הברית אנו נקבל קלינטון-אובמה "פורטה". לא צריך לזלזל בו, בכל זאת האיש עבר כברת דרך והוא באמת אוהד ישראל, אך עמידתו בראש מעצמת העל בת-בריתנו מבשרת שאמריקה החיוורת עשויה לחזור לתמונה.
המשמעויות עשויות להיות מרחיקות לכת: היחלשות של ארצות הברית מול אירופה וחזרתם של מנופי לחץ על ישראל, התערערות הבריתות הנרקמות בין המדינות המתונות במזרח התיכון, הזדמנות לאיראן לשפר את המיקוח שלה והמשך התפשטות האסלאם הרדיקלי. את כל אלו כל בר דעת לא יהיה מעוניין לקבל.
אין עוררין על כך שטראמפ יצר משוואה חדשה מבחינה גאופוליטית. שיא דמוקרטי בדמות ביידן כמוהו כחרב שמתהפכת, רק שלא לכיוון הנכון.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר ומחבר הספרים "האדם שבטנק" ו"כיוון ברור", כיום חוקר יחסי צבא-חברה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו