אחד המעברים הגדולים והמתוקשרים ביותר של עונת 2020/21 הוא ללא ספק זה של אוראל דגני, שעזב את הפועל ת"א וחתם אצל היריבה השנואה בית"ר ירושלים. המעבר הזה כלל השמצות, הכפשות, איומים, אבל בסופו של דבר יצא לפועל. מחר יפגוש הקפטן האדום לשעבר את האקסית, וזה בדיוק הזמן לבחון את מה שעבר עליו עד כה בבית וגן.
שלוש סיבות עיקריות גרמו לכך שדגני עבר ללבוש צהוב שחור: הרצון הגדול של יוסי בניון ורוני לוי, הצוות המקצועי הקודם, להחתימו; הקשרים הטובים בין בעלי המועדונים משה חוגג ואיציק ניסנוב; והעובדה שדגני בקושי נפגע מבחינת השכר, חתם על חוזה ארוך יותר והשתדרג לקבוצה שנלחמת בצמרת ליגת העל.
בבית"ר אולי לא יאשרו את זה, בייחוד לאחר אותה הודעה ופרסומים על כך שהם מימשו את האופציה על דגני (400 אלף יורו), אבל גורם שהיה מעורב בפרטי העסקה טען בשיחה עם "ישראל היום" כי "הם
קיבלו את דגני בחינם". ואם כך פני הדברים, זה מעיד שלהפועל לא היתה שום כוונה מוקדמת להשאיר את דגני, למרות שניסתה להציג זאת כך כשטענה שיישאר אם יפחית 40 אחוזים משכרו, אלא היא רק רצתה להיפטר ממנו.
בוולפסון מספרים שהמחשבה של הפועל להיפרד מבלם הוותיק החלה לצוץ במוחם של האחים ניסנוב עוד בחודש אפריל, כשהקבוצות הושבתו בגל הקורונה הראשון. הסיבה: הבעלים לא אהבו את ההתנהלות מולם מצד דגני ומאור בוזגלו, שייצגו את השחקנים במשא ומתן על הקיצוץ. לזה התווספו בקיץ חוסר הוודאות הכלכלי בעקבות עונת קורונה ללא הכנסות והשכר הגבוה של הבלם, שבסופו של דבר הובילו.
"היחיד שרצה שאוראל יישאר בהפועל ת"א זה ניר קלינגר, אבל אף אחד שם לא קובע כלום מלבד ניסנוב", אמר מקורב לדגני, "יכול להיות שהם אמרו לקלינגר 'זה מה יש' ולא היה לו מה לעשות בנושא. לעומרי אלטמן הם לא קיצצו כלום, למרות שגם ממנו ביקשו לקצץ. כנראה בגלל שאותו הם רצו ואת דגני לא".
דגני במדי הפועל. מסלול התנגשות תמידי עם הניסנובים // צילום: אלן שיבר
דראפיץ', ברדה והשיחה הפתוחה
למרות הדם הרע שזורם בין דגני לבין הנהלת הפועל, אם הבלם יבקיע בשבת מול האדומים הוא לא מתכוון לחגוג. "האוהדים של הפועל במילא סובלים, לא אעשה להם דווקא", שיתף השבוע הבלם בן ה-31 את חבריו בבית"ר, "האוהדים האלה העריכו ואהבו אותי במשך שנים, אז למה שאחגוג להם בפנים?".
דגני נשאר בקשר רק עם שחקן אחד מהפועל - אלטמן. השתלבותו בבית"ר היתה כל כך מהירה, הודות לכך שחלק מהשחקנים - כמו הבכירים אלירן עטר, אופיר קריאף, עידן ורד - שיחקו איתו בעבר במכבי חיפה או בנבחרת ישראל ודאגו שהשתלבותו תהיה קלילה.
רק שהליגה עוד לא החלה, ודגני כבר ראה איך בניון ולוי, שהתעקשו לצרפו, כבר לא חלק מהקבוצה בעקבות ההדחה מול טאוטה במוקדמות ליגה האירופית. חילופי המאמנים יכולים היו לפגוע בדגני, שכן לא כל מאמן אוהב את הירושה של קודמו, אבל בפועל דגני רק חיזק את מעמדו, כפי שיעיד הסיפור הבא.
דראפיץ' וברדה. יוציאו מדגני את המיטב? // צילום: אורן בן חקון
סלובודן דראפיץ' ושי ברדה נוהגים לקחת שחקנים לשיחות אישיות קצרות, אבל זו עם דגני ארכה יותר מהרגיל. "אנחנו סומכים עליך, אתה הבלם הכי טוב בישראל ומתאים בול לשיטה שלנו", אמרו המאמנים, וגילו לו שניסו פעמיים לצרף אותו לקבוצתם הקודמת מכבי נתניה (פעם אחת אחרי עונת הירידה של הפועל ת"א ופעם נוספת בהמשך). בגלל הקורונה בית"ר עדיין לא שיחקה בקדנציה החדשה של המאמנים, אבל המסר שלהם לשחקן היה חד וברור.
דגני טרם הרגיש את החום והאהבה של אוהדי בית"ר. אולי היום זה יקרה, כשהאוהדים יגיעו להטריף את השחקנים באימון המסכם. אבל בניגוד להפועל, שם ההנהלה גרמה לו כל הזמן להרגיש לא רצוי, בירושלים הוא מרגיש אהוב, ולא פחות חשוב מכך - מוערך מקצועית. "איתמר ניצן הכי מאושר שיש לו את דגני בהגנה. פתאום יש לו בלם חזק, מהיר, בלם נבחרת, זה נותן שקט", מספרים בבית"ר, "צריך לראות את הכבוד שרוכש לו אנטואן קונטה כדי להבין כמה הוא מוערך כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
