יובל זוסמן שלא הכרתם. הכוכב הצעיר של מכבי תל אביב ערך שיחת זום עם מאות האוהדים, ששמעו ממנו כיצד הוא מתמודד העם הפציעה, הצד המנטלי על הפרקט, והחלום הגדול לשחק בליגה הטובה בעולם.
על השנה האחרונה במדים הצהובים: "זאת הייתה שנה מעולה וחיונית מבחינתי כשחקן להמשך הקריירה. המערכת, המאמן והסביבה היו מאוד תומכים. הכרתי גם חלק מהשחקנים הצעירים שהיו וזה עזר לי. בתור שחקן צעיר זה אחלה מקום להתפתח".
"יש לי MRI ואני לקראת סיום בשלבי ההחלמה. אני מתגעגע מאוד, קשה לי להיות בלי לעשות משהו על המגרש. זה משהו שחסר לי. מבטיח שבקרוב תראו אותי ומקווה שאשמח אתכם כמה שיותר".
על המאמן יאניס ספרופולוס: "אני חושב שהוא יודע לקרוא שחקנים וסיטואציות. אני תמיד אומר לאנשים שקרובים אליי שהוא סוג של פסיכולוג, אחד שיודע לקרוא אנשים ומה הם עושים. הוא עובד קשה, חייב לתת מאה אחוז כל הזמן ומקצוענות נטו".
על חלום ה-NBA: "בדראפט אתה יכול להירשם או לצאת. אני נשארתי ולא נבחרתי, אז זה גמר לי את הסיכויים להיכנס דרך הדראפט ועכשיו אני יכול להיכנס רק דרך חוזה. היו לי אימונים עם פילדלפיה וקליבלנד והם מאוד אהבו אותי".
על ההתמודדות עם הפציעה: "זה קשה. לא רציתי שזה מה שיקרה, אבל זה העולם. אני מנסה להישאר חיובי. גם לגבי הפציעות, עם כמה שאני לא שמח עליהן, צריך להיות חיובי. אני מתחזק פיזית ומנטלית ומצפה להראות לכם מה אני שווה".
על השחקן שהכי קשה לו לשמור: "לי אישית היה הכי קשה להתמודד עם ג'ייקובן בראון. הוא יודע לשלוט בגוף שלו והוא לא צפוי. אתה לא יודע איך הוא יתקיף אותך. ביורוליג יש כמובן את ננדו דה קולו, שיין לארקין ומייק ג'יימס. אני לא מפחד מאף אחד. היתרון הוא בידי שחקן ההתקפה ואני מנסה להפריע להם".
על היכולות ההגנתית: "הגנה זה חכמת משחק, להבין איך להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. צריך להיות זריז עם הרגליים ולהיות חד מבחינת החושים. הידיים שלי ארוכות וזה עוזר לי, אבל מה שחשוב הוא בשניה הנכונה להוציא את היד ולחטוף".
ואיך הכל התחיל: "התחלתי בגיל 6. התאמנתי גם בג'ודו והתעמלות קרקע, אבל התאהבתי בכדור והחלטתי שבזה אני רוצה להמשיך. תמיד החלום שלי היה להגיע למכבי, הייתי מגיע למשחקים עם אבא שלי עם גופיה של אנת'וני פארקר. תמיד רציתי להיות הכי טוב ולא ויתרתי לעצמי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
